🌿 כלים להחלמה

אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם אומץ, לשנות את הדברים אשר ביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים, אמן.

אלי, תודה על יום נוסף של חיים וצלילות. עזרני היום להישאר כן עם עצמי, לבחור בכל רגע בהחלמה ולא בבריחה, ותן לי את הכוח לעבור את היום הזה, יום אחד בלבד.

תודה על היום הזה, על מה שלמדתי ועל מה שטעיתי בו. עזרני לישון הלילה בשלום עם עצמי, ולהתעורר מחר מוכן לעוד יום אחד של החלמה.

אני שונאת פגישות, אני שונאת את הכוח העליון, אני שונאת כל אחד שיש לו תוכנית לאלה שבאים במגע איתי אני מאחלת מוות וסבל. הרשו לי להציג את עצמי: קוראים לי מחלת ההתמכרות, מבלבלת, ערמומית, ועוצמתית, זו אני! אני הרגתי מיליונים, ואני מרוצה, אני אוהבת להעמיד פנים שאני החבר/החברה שלך, שאני אוהבך/אהובתך. נתתי לכם נוחות, נכון? האם לא הייתי שם בשבילכם כשהייתם בודדים? וכשרציתם למות צלצלתם אלי, נכון? ואני הייתי שם בשבילכם. אני אוהבת לגרום לכם לבכות, ואוהבת להכאיב לכם. יותר טוב מזה: אני אוהבת לגרום לכם חוסר תחושות שאתם לא יכולים לבכות או לכאוב, מצב שאתם לא יכולים להרגיש בו, זהו מצב המחלה. אני אתן לכם כל סיפוק מיידי שאבקש מכם, כל סבל בלתי פוסק, תמיד הייתי בשבילכם. כאשר הדברים הסתדרו הזמנתם אותי אליכם, נכון? כשאמרתם "כל הדברים הטובים שקורים לנו זה מגיע לנו", אני (המחלה) הייתי היחידה שהסכימה אתכם. ביחד היינו מסוגלים להרוס כל דבר טוב בחיינו. אנשים לא לוקחים אותי ברצינות. הם מתייחסים ברצינות למחלות לב, סרטן, סוכרת, ועוד. אבל יותר מאשר את הכוח העליון, אני שונאת אתכם! את התוכניות שלכם! את הפגישות שלכם! ויותר מכל את הכוח העליון שהחליש אותי נורא! ואני יכולה לתפקד בצורה אליה אני רגילה! עכשיו אני צריכה לשכב בשקט. אתם לא רואים אותי, אבל אני פה גדלה יותר ויותר כל הזמן, וכאשר אתם בקושי קיימים אני חיה, אבל כאשר אתם חיים אני פשוט שוכבת ומחכה לנקמה. אבל אני פה, ועד שניפגש עוד פעם, אם אנחנו ניפגש — אני מאחלת לכם מוות וסבל. על החתום, מחלת ההתמכרות.

רק להיום מחשבותיי יהיו על החלמתי, לחיות וליהנות מהחיים ללא שימוש בסמים. רק להיום יהיה לי אמון במישהו באן-איי שמאמין בי ורוצה לעזור לי בהחלמתי. רק להיום תהיה לי תכנית. אני אשתדל לעקוב אחריה כמיטב יכולתי. רק להיום דרך אן-איי אנסה לשפר את השקפתי על חיי. רק להיום אהיה חסר פחד, מחשבותיי יהיו על קשריי החדשים, אנשים שלא משתמשים ושמצאו דרך חיים חדשה. ככל שאדע שבדרך זו, אין לי ממה לפחד.

מיהו המכור? רובנו לא צריכים לחשוב פעמיים על שאלה זו. אנו יודעים! כל חיינו ומחשבותינו התרכזו, בצורה זו או אחרת, בסמים - להשיג, להשתמש ולמצוא דרכים ואמצעים כדי להשיג עוד. חיינו כדי להשתמש, והשתמשנו כדי לחיות. המכור, בפשטות, הוא גבר או אישה שחייהם נשלטים על-ידי הסמים. אנו אנשים הלכודים בציפורניה של מחלה מתמשכת ומחמירה שסופה תמיד אותו דבר: בתי-סוהר, מוסדות ומוות. מהי התכנית מכורים אנונימיים? אנ-איי היא חברותא או חברה שלא למטרת רווח, של גברים ונשים עבורם הסמים הפכו לבעיה עיקרית. אנו מכורים מחלימים הנפגשים באופן קבוע כדי לעזור אחד לשני להישאר נקיים. זוהי תוכנית של הינזרות מוחלטת מכל הסמים. יש רק דרישה אחת לחברות, והיא הרצון להפסיק להשתמש. אנו מציעים שתנהגו בפתיחות. תנו לעצמכם הזדמנות. התוכנית שלנו היא מערכת עקרונות הכתובים בפשטות, כך שאנו יכולים לחיות על-פיהם בחיינו היומיומיים. החשוב ביותר לגביהם, שהם עובדים. החברות באנ-איי לא מחייבת אותנו לשום דבר. איננו מקורבים לארגון כלשהו, אין לנו דמי-חבר או תשלומי-חובה, איננו מצהירים הצהרות כלשהן ולא מבטיחים הבטחות לאיש. איננו קשורים לשום קבוצה פוליטית, דתית או לכל גורם אוכף-חוק, ואיננו נמצאים תחת מעקב. כל אחד יכול להצטרף אלינו, מבלי להתחשב בגיל, גזע, זהות מינית, "אני מאמין" כלשהו, אמונה דתית או העדר אמונה. איננו מעוניינים לדעת במה או בכמה השתמשת, מי היו הסוחרים שלך, מה עשית בעבר, אם אתה עשיר או עני, אלא אך ורק מה אתה רוצה לעשות בנוגע לבעייתך ואיך אנו יכולים לעזור. החבר החדש הוא האדם החשוב ביותר בכל פגישה, כי אנו יכולים לשמור על מה שיש לנו רק בנתינה לאחרים. מניסיון הקבוצה שלנו למדנו שאלה הממשיכים לבוא לפגישות שלנו באופן קבוע, נשארים נקיים. למה אנחנו כאן? לפני שהגענו לחברותא של אנ-איי לא יכולנו לנהל את חיינו. לא יכולנו לחיות וליהנות מהחיים כמו אנשים רגילים. היינו זקוקים למשהו שונה וחשבנו שמצאנו זאת בסמים. שמנו את השימוש בהם לפני טובת משפחותינו, נשותינו, בעלינו וילדינו. היינו חייבים להשיג סמים בכל מחיר. גרמנו לאנשים רבים נזק רב, אך יותר מכל פגענו בעצמנו. לא היינו מסוגלים לקבל אחריות אישית, ובכך למעשה יצרנו את הבעיות שלנו. לא היינו יכולים להתמודד עם החיים כמות שהם. רובנו נוכחנו שהתמכרותנו היא התאבדות איטית. אך ההתמכרות היא אויב כה ערמומי של החיים, שאיבדנו את הכוח לעשות משהו בקשר לזה. רבים מאתנו הגיעו לבתי-סוהר או חיפשו עזרה ברפואה, בדת ובפסיכיאטריה. אף אחת מהשיטות הללו לא הייתה מספיק יעילה בשבילנו. המחלה שלנו תמיד חזרה והופיעה או המשיכה להחמיר, עד שבייאוש ביקשנו עזרה זה מזה במכורים אנונימיים. לאחר שבאנו לאנ-איי הבנו שאנו אנשים חולים. סבלנו ממחלה שאין לה תרופה ידועה. אך ניתן לעצור אותה בנקודה מסוימת, ואז ההחלמה אפשרית. איך זה עובד אם אתה רוצה את מה שיש לנו להציע, ואתה מוכן לעשות את המאמץ הנדרש כדי להשיג זאת, אז היה נכון לעשות צעדים מסוימים. אלה העקרונות שבזכותם החלמתנו אפשרית: 1. הודינו שאנו חסרי-אונים מול התמכרותנו, שחיינו הפכו בלתי-ניתנים לניהול. 2. הגענו להאמין שכוח גדול מאתנו יכול להשיב אותנו לשפיות. 3. החלטנו למסור את רצונותינו וחיינו להשגחת אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו. 4. ערכנו חשבון-נפש מוסרי, יסודי וחסר-פחד, של עצמנו. 5. התוודינו בפני אלוהים, עצמנו ואדם אחר, על טבעם המדויק של פגמינו. 6. היינו מוכנים לחלוטין שאלוהים יסיר מאתנו פגמים אלה באופיינו. 7. ביקשנוהו בענווה שיסיר מאתנו את חסרונותינו. 8. ערכנו רשימה של כל האנשים בהם פגענו, והיינו נכונים לכפר בפניהם. 9. כיפרנו במישרין בפני אנשים אלה ככל שהדבר התאפשר, פרט למקרים שמעשה זה היה עלול לפגוע בהם או באחרים. 10. המשכנו בחשבון-נפש אישי וכאשר שגינו, הודינו בכך מיד. 11. ביקשנו בדרך של תפילה ומדיטציה לשפר את הקשר ההכרתי עם אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו, כשאנו מתפללים רק לדעת את רצונו עבורנו ולכוח לבצע זאת. 12. לאחר שעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסינו לשאת בשורה זו למכורים, וליישם עקרונות אלה בכל תחומי-חיינו. זה נשמע כמשימה קשה, ואנו לא יכולים לעשות את כל זאת בבת-אחת. לא התמכרנו ביום אחד, אז זכרו - עשו זאת צעד אחר צעד. דבר אחד, יותר מכל, עלול להכשיל אותנו בהחלמתנו, וזו גישה של אדישות או אי-סובלנות כלפי עקרונות רוחניים. שלושה מהם הכרחיים: כנות, פתיחות ונכונות. אם נפעל לפי עקרונות אלה, נהיה בדרך הנכונה. אנו סבורים שגישתנו למחלת-ההתמכרות היא מציאותית לחלוטין, מכיוון שאין מקבילה לערך הריפוי של עזרה הניתנת על-ידי מכור למכור אחר. אנו סבורים, שדרכנו היא מעשית, כי מכור יכול להבין ולעזור טוב יותר למכור אחר. אנו מאמינים שככל שנקדים להתמודד עם בעיותינו בחברה ובחיי-היומיום שלנו, כך נקדים ונהיה לחברים מקובלים, אחראיים ומועילים באותה חברה. הדרך היחידה להימנע מלחזור להתמכרות פעילה היא לא להשתמש בפעם הראשונה. אם אתה כמונו, אז אתה יודע שפעם אחת היא יותר מדי ואלף לעולם לא די. אנו שמים דגש חזק על זה. אנו יודעים שאם נשתמש בסמים, בכל צורה שהיא, או נחליף סם זה באחר, אנו משחררים את התמכרותנו מחדש. מכורים רבים נפלו בגלל שחשבו כי אלכוהול שונה מסמים אחרים. לפני שבאנו לאנ-איי רבים מאיתנו ראו את האלכוהול כנפרד מסמים אחרים, אבל אנו לא יכולים להרשות לעצמנו לטעות בקשר לזה. אלכוהול הוא סם. אנו אנשים החולים במחלת ההתמכרות ועלינו להימנע משימוש בכל הסמים כדי להחלים. שתים עשרה המסורות של מכורים אנונימיים אנו שומרים על מה שיש לנו בעירנות רבה, וכשם שהחופש לפרט בא משניים עשר הצעדים, החופש של קבוצות נובע מהמסורות. ככל שהקשרים שקושרים אותנו יחד יהיו חזקים יותר מאלה המנסים להפריד בינינו, הכול יהיה בסדר. 1. טובתנו המשותפת קודמת; החלמה אישית תלויה באחדות אנ-איי. 2. לתכלית הקבוצה שלנו יש רק סמכות אחת - אלוהים אוהב כפי שהוא יכול להתבטא במצפון הקבוצה. מנהיגינו הם רק משרתים שזכו לאמון; אין הם מושלים. 3. הדרישה היחידה לחברות היא הרצון להפסיק להשתמש. 4. כל קבוצה צריכה להיות עצמאית פרט לעניינים המשפיעים על קבוצות אחרות, או על אנ-איי ככלל. 5. לכל קבוצה מטרה עיקרית אחת - לשאת את הבשורה למכור שעודנו סובל. 6. קבוצת אנ-איי לעולם לא תתמוך, תממן או תשאיל את שמה למוסדות מקורבים או יוזמה חיצונית, כדי שבעיות של ממון, רכוש או יוקרה לא יסיחו את דעתנו ממטרתנו העיקרית. 7. כל קבוצת אנ-איי צריכה לשאת עצמה לחלוטין ולדחות תרומות מבחוץ. 8. מכורים אנונימיים תישאר לעולם בלתי מקצועית, אך מרכזי השירות שלנו יכולים להעסיק עובדים מיוחדים. 9. אנ-איי, בתור שכזו, לעולם לא תאורגן, אבל אנו יכולים ליצור מועצות וועדות-שירות המחויבות ישירות לאלה אותן הן משרתות. 10. למכורים אנונימיים אין דעה על עניינים חיצוניים; לפיכך אין לערב את השם אנ-איי במחלוקות ציבוריות כלשהן. 11. מדיניות יחסי הציבור שלנו מבוססת על משיכה ולא על פרסומת; אנו צריכים לשמור תמיד על אנונימיות אישית ברמה של אמצעי התקשורת. 12. אנונימיות היא הבסיס הרוחני לכל מסורותינו, להזכירנו לעולם שהעקרונות קודמים לאישיות.

הגדרה ומטרה קבוצת אנ-איי, היא כל מפגש של שני מכורים מחלימים או יותר, שנפגשים במקום וזמן קבוע למטרת החלמה ממחלת ההתמכרות. לכל הקבוצות של מכורים אנונימיים ישנה זיקה לעקרונות שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות. לכל קבוצה מטרה עיקרית אחת: לשאת את בשורת ההחלמה למכור שעודנו סובל. חשוב לזכור את מטרתנו העיקרית, כדי שמכורים שבאים לפגישתם הראשונה יוכלו להרגיש שייכים ולחוש הזדהות עם אחרים בפגישה. אחריות אחת המוטלת על הקבוצה היא לספק אווירה של החלמה לחבר החדש שרוצה להפסיק להשתמש, ממש כמו שאר החברים. אנו רוצים לגרום לחבר החדש להרגיש רצוי. כולנו זוכרים כמה מפוחדים ומודאגים היינו כאשר הגענו בפעם הראשונה לאנ-איי. קיבלנו בברכה את החיוך הראשון שהוענק לנו, למדנו, שכשאנו מרגישים לבד, חיבוק אוהב יכול לעשות המון. חיפשנו אחרים שעברו מה שעברנו ויכולים להבין מה הרגשנו וחווינו. כבר בהתחלה גילינו שכל מכור יכול להישאר נקי באמצעות הדוגמא של חברים נקיים החיים את תוכנית האנ-איי. הקבוצה היא הכלי החזק ביותר לנשיאת הבשורה, בשורת התקווה וההבטחה לחופש מהתמכרות פעילה. כל מכור, יכול להפסיק להשתמש, להשתחרר מהרצון להשתמש ולמצוא דרך חיים חדשה וטובה יותר. בפגישות, אנו שומעים מכורים אחרים משתפים מניסיונם, כוחם ותקוותם וזאת כדי להישאר נקיים ולעזור לאחרים להישאר נקיים. מצאנו שאין מקבילה לערך הריפויי של עזרה הניתנת על-ידי מכור למכור אחר. מניסיוננו למדנו, שכאשר אנו משתתפים בפגישות באופן קבוע התחושות שהציקו לנו מתחילות להיעלם. את מקומן תופסות תחושות של תקווה, אושר והכרת תודה על דרך החיים החדשה שמצאנו במכורים אנונימיים. החשוב ביותר הוא, שאלה הממשיכים לבוא לפגישות שלנו באופן קבוע, נשארים נקיים. קבוצת בית בחירה ותמיכה בקבוצת בית היא חלק חשוב בהחלמה. קבוצת בית, היא פגישה שבה אתה חש בנוח ושבה תשתתף באופן קבוע. אנו קוראים לקבוצה זו קבוצת הבית שלנו, מכיוון שהיא מציעה לנו מקום אליו אנו מתאימים ושייכים. קבוצת בית היא נמל מבטחים בו אנו יכולים להטיל עוגן בכל שבוע, מקום בו אנו יכולים להכיר אנשים והם יכולים להכיר אותנו באמת. כשאנו גדלים יחד אנו מפתחים קשר אחד עם השני. אנו מחויבים לקבוצת הבית שלנו, ואם אנו חסרים מאיזו שהיא סיבה יחושו בחסרוננו. קבוצת הבית שלנו היא גם המקום בו אנו חוגגים את ציון הדרך שלנו. אנו מפתחים קשרים אמיתיים, לעיתים בפעם הראשונה בחיינו ולומדים לכבד אחד את השני. דבר זה, יכול להיות חשוב מאד בהחלמתנו. כשם שהחברים גדלים, כך גם הקבוצה. אנו לומדים ליישם את העקרונות הרוחניים של מכורים אנונימיים בכל תחומי חיינו. בנוסף, אנו לומדים לחלק בינינו את תחומי האחריות, שעוזרים לקבוצה לגדול ולהתקיים. חברי קבוצת הבית צריכים לנסות להישאר מודעים לבעיות או קשיים שקבוצתם מתמודדת אתם ולהיות מוכנים לעזור. קבוצת בית, היא מקום שבו אתה, כחבר במצפון הקבוצה, מצביע על נושאים המשפיעים על אנ-איי ככלל, ואף על נושאים הנוגעים לרווחתה ותפקודה התקין של הקבוצה. קבוצות בית גם לוקחות חלק בנשיאת בשורת ההחלמה ברמה האזורית. למען טובת אנ-איי ככלל, ברוח האחדות ומטרתנו המשותפת, חשוב שכולנו נתרום את חלקנו. מבנה הקבוצה כאשר מקימים קבוצה, העדיפות הראשונה היא להבטיח מקום מפגש קבוע. נסו למצוא מקום שתורם לאווירת החלמה, ומאפשר לפגישה לגדול. חשוב למצוא מקום שיאפשר לקבוצה ליישם את המסורת השישית שאומרת: "קבוצת אנ-איי לעולם לא תתמוך, תממן או תשאיל את שמה למוסדות מקורבים או יוזמה חיצונית, כדי שבעיות של ממון, רכוש או יוקרה לא יסיחו את דעתנו ממטרתנו העיקרית". עיקרון אי-ההתקשרות מאפשר לקבוצה לפתח את עצמאותה. לאחר שמבטיחים את מקום המפגש, קובעים זמן ויום בשבוע, עורכים סידורים כדי לפתוח ולסגור את מקום המפגש וכל הכנה אחרת שאנו זקוקים לה. מסורת שבע אומרת לנו, "כל קבוצת אנ-איי צריכה לשאת עצמה לחלוטין ולדחות תרומות מבחוץ". ברוח המסורת השביעית, מוצאים מקור לתשלום שכירות עבור מקום המפגש; קבוצות אנ-איי חייבות תמיד לשאת עצמן לחלוטין. מומלץ שהאחריות על הפעלת הקבוצה (פתיחת מקום המפגש, הכנת קפה, ספרות, ניקיון וכו') תתחלק בין שני מכורים או יותר. קבוצות איבדו את מקום המפגש שלהן כיוון שלא דאגו כהלכה למקום המפגש. אם ננסה להשאיר את החדר במצב יותר טוב מזה שקיבלנו אותו, אנו שומרים על אווירת ההחלמה והמוניטין של מכורים אנונימיים. אם ההתחלה איטית, היו סבלניים. הניסיון מוכיח שהפגישה תגדל. כאשר אנו יוצרים קשר עם האזור או הועדה המחוזית להם אנו שייכים, מודיעים על קיומה של פגישה חדשה ומחלקים עלונים, תמיכה תגיע. כאשר ישנם מספיק משתתפים, מקיימים פגישה עניינית. בפגישה ראשונה זו ענייני הקבוצה מתגבשים באופן רשמי (שם, פורמט, וכו') ומשרתים נאמנים נבחרים. גם אם בשלב זה ענייני הקבוצה נראים מנהלתיים, אנו חייבים לזכור כי אנו מניחים את היסודות לנשיאת מטרתנו העיקרית. זו אחריותנו כחברי קבוצה, לשמור על אנ-איי ולהשקיע מאמץ בהחלמתנו. זו זכות גדולה להיות חלק מקבוצת הבית שלנו. משרתים נאמנים המסורת השניה שלנו אומרת לנו "לתכלית הקבוצה שלנו יש רק סמכות אחת - אלוהים אוהב כפי שהוא יכול להתבטא במצפון הקבוצה. מנהיגינו הם רק משרתים שזכו לאמון; אין הם מושלים". לפיכך, משרתינו הנאמנים, הם עמוד התווך של הקבוצה ונוכחותם הקבועה בכל הפגישות היא בעלת חשיבות מכרעת. אחד המכשולים שגרם לקבוצות אנ-איי רבות סבל ואף לסגירה הייתה בחירת בעלי תפקידים שאינם מתאימים לשרת או חסרי רקע בהחלמה בחברותא שלנו. לעיתים, הבחירות באנ-איי נראות כתחרות פופולריות ולא כבחירה של משרתים שזכו לאמון. בעלי תפקידים בקבוצה חייבים להיבחר בערנות רבה, כיוון שהאחריות המוטלת עליהם גדולה; בעלי תפקידים לא מתאימים משפיעים על הקבוצה. חשוב למלא את התפקיד. הפסקאות הבאות מכילות תיאור קצר על המשרתים הנאמנים של הקבוצה. לתיאור מעמיק יותר, פנו למדריך השירות המאושר של אנ-איי. ככלל, מצאנו כי משרתים נאמנים מצליחים יותר אם הם בעלי מעלות הכרחיות לביצוע האחריות המוטלת עליהם. דרישות התאמה אלה כוללות: 1. הרצון והנכונות לשרת. 2. רקע בהחלמה באנ-איי (אנו מציעים לפחות שנת ניקיון). 3. הבנה ויישום של שנים-עשר הצעדים ושתיים-עשרה המסורות של אנ-איי. 4. השתתפות פעילה בקבוצה. המזכיר המזכיר אחראי על: 1. פתיחה ונעילת מקום המפגש באופן קבוע - לא משנה מה קורה. 2. בחירת מנחה שיישא את בשורת ההחלמה של אנ-איי. 3. לדאוג שהקפה יוכן. 4. כתיבת דוחות על פעילות הקבוצה. 5. אירגון פגישה עניינית של הקבוצה. 6. קניית אספקה וספרות. המזכיר נושא באחריות רבה, ולפיכך אסור שתפקיד זה יילקח בקלות ראש. על חברי קבוצת הבית להיות תמיד נכונים לעזור למזכיר. גזבר הגזבר אחראי על: 1. תשלום חשבונות הקבוצה. 2. שמירת תיעוד פיננסי. 3. יישום החלטות מצפון הקבוצה כדי לשמור על זרימת הכספים. 4. מסירת דיווחים שוטפים לקבוצה. כישורים בסיסיים בחשבון וניהול כספים אישיים בצורה אחראית, יסייעו לגזבר בתפקידו. אחת מהבעיות הגדולות שנאלצנו להתמודד איתן, הייתה השימוש לרעה בכספי הקבוצה. כסף רב שנזקקנו לו נעלם. לא רק ששימוש לרעה זה מגביל את יכולתה של אנ-איי, הוא פוגע בליבה של המסורת החמישית שלנו שאומרת: "לכל קבוצה מטרה עיקרית אחת - לשאת את הבשורה למכור שעודנו סובל". גזברים שניצלו לרעה את תפקידם מגלים בדרך כלל, שהמחיר אותו הם משלמים, במונחים של ההחלמה האישית שלהם, הוא כבד מנשוא. ברור, כי לגזבר יש אחריות כבדה ויש להשקיע מחשבה רבה כשבוחרים חבר למלא תפקיד זה. למידע נוסף על שירות כגזבר קבוצה, פנו למדריך הגזבר (Treasurer's Handbook). שליח הקבוצה השליח אחראי על: 1. נוכחות בפגישות וועדת השירות האזורית באופן קבוע. 2. הצטרפות כחבר לאחת מתתי-וועדות השירות. 3. שירות כאמצעי הקשר בין הקבוצה והאזור. 4. חלוקת האחריות עם ממלא מקום השליח. 5. עידכון פרטי הקבוצה ורישום הפרטים במשרד השירות העולמי. החלק החשוב ביותר בתפקיד זה הוא להיות איש הקשר של הקבוצה. השליח הוא הקשר ההכרחי בין הקבוצה ושאר החברותא. השליח הוא אמצעי התקשורת הרשמי של הקבוצה, מטרתו לייצג את מצפון הקבוצה בעניינים המשפיעים על קבוצות אחרות או על אנ-איי ככלל. תפקיד זה דורש מהשליח לספק מידע לקבוצה על התפתחויות בחברותא העולמית של אנ-איי, לשתף את האזור בכל פעילות של הקבוצה, בצדדים החיוביים או באתגרים של הקבוצה. חשוב שהשליח לא ישבור את שרשרת התקשורת של אנ-איי. ממלא מקום השליח תפקיד ממלא מקום השליח מקביל לזה של השליח, זהו תפקיד של שנתיים כאשר בשנה הראשונה נערכת הכשרה ובשנה השנייה הופכים לשליח. חשוב מאוד שממלא מקום השליח יהיה נוכח בכל פגישה של וועדת השירות האזורית, כדי ללמוד ולתמוך בשליח הקבוצה. ממלא המקום משמש כשליח בהעדרו של שליח הקבוצה. המנחה או מנחה דובר המנחה שלעיתים נקרא גם מנחה דובר, צריך להיות בעל ניסיון, כוח ותקווה לשתף הנובעת מתוך נוכחות קבועה בפגישות אנ-איי. על חבר זה לשמור על שיתוף ברוח טובה וזאת על-פי פורמט הפגישה. המנחה או המנחה דובר חייב לזכור שהפגישה שייכת לכולם ולהימנע מלהעיר לאחר כל שיתוף. האדם המנחה את הפגישה אחראי לשמור על אווירה של החלמה. למרות ששיתוף בבעיות הוא הכרחי להזדהות, שיתוף בפתרונות הוא הכרחי להחלמה. על המנחה לזכור כל הזמן כי אנו כאן למטרה מוגדרת: להישאר נקיים ולעזור למכורים אחרים למצוא החלמה מהתמכרות. דובר חבר אנ-איי שנבחר להיות דובר בפגישה חייב להיות אדם שעובד וחי את תוכנית ההחלמה של אנ-איי, שהיא שנים-עשר הצעדים ושתיים-עשרה המסורות. באזורים בהם אין מספר רב של חברי אנ-איי עם תקופת ניקיון ארוכה וניסיון בשנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות, קבוצה חסרת ידע עשויה להבין לא נכון את שתים-עשרה המסורות של אנ-איי ולהזמין דוברים מחוץ לחברותא של אנ-איי. יש כמה דרכים להימנע ממצב זה. הטקסט הבסיסי שלנו לדוגמא, מספר לנו על חברי אנ-איי מאזורים אחרים שנכונים לנסוע מרחקים ארוכים כדי לתמוך בקבוצות חדשות. הדובר עוזר להגשים את המטרה העיקרית של הקבוצה, שהיא: לשאת את בשורת ההחלמה למכור שעודנו סובל. כאשר אנו, כדוברים, משתפים בפגישת אנ-איי, עלינו להיות זהירים ולשאת מסר ברור של החלמה, באמצעות ההזדהות שלנו כמכורים המחלימים ממחלת ההתמכרות. אין צורך לשקוע בסיפורים על התמכרותנו הפעילה או "בסיפורי מלחמה", כיוון שכולנו יודעים איך היה בזמן השימוש. הגענו למכורים אנונימיים כדי להפסיק להשתמש ואנו כאן כדי לשתף בניסיוננו כוחנו ותקוות ההחלמה שלנו. לקבוצות החדשות שלנו: מצאנו שפגישות דיון על שנים-עשר הצעדים ועל ספרות אנ-איי תורמות לגדילה של החברים בקבוצה. אנו מעודדים אתכם לעשות כמיטב יכולתכם ביחד באהבה ובחברותא ולהמשיך לבוא: זה עובד! דרכים נוספות לקחת חלק בשירות לתפקידים שהוצגו קודם, בוחרים משרתים נאמנים לתקופה מוגדרת מראש. דרך נוספת לקחת שירות יכולה להיות שירות כדובר או מנחה; משרתים נאמנים אלה, נבחרים בדרך כלל על ידי מזכיר הקבוצה. בחברותא ברחבי העולם ישנן מספר דרכים לנהל פגישות. המסורת הרביעית שלנו מבטיחה לנו עצמאות כל עוד הדרך בה אנו מנהלים את הקבוצה לא משפיעה על קבוצות אחרות או על אנ-איי ככלל. דרכים מגוונות אלה מעשירות את החברותא שלנו ומגבירות את יעילותה. מטרתנו העיקרית היא תמיד לשאת את בשורת ההחלמה למכורים שעדיין סובלים.

רק אתה יכול לענות על שאלה זו. יתכן שזה לא יהיה קל. כל משך השימוש שלנו, אמרנו לעצמנו: "אני יכול לשלוט בזה". אפילו אם זה היה נכון בהתחלה, עכשיו זה כבר לא. הסמים שלטו בנו. השתמשנו כדי לחיות וחיינו כדי להשתמש. זה פשוט, המכור הוא אדם שחייו נשלטים על ידי הסמים. יתכן שאתה מודה שיש לך בעית סמים, אך אינך רואה את עצמך כמכור. לכולנו יש דיעות קדומות על מה זה מכור. ברגע שאתה מתחיל לנקוט בפעולה חיובית, זו כבר לא בושה להיות מכור. אם אתה יכול להזדהות עם הבעיות שלנו, יתכן שתוכל להזדהות גם עם הפתרון שלנו. השאלות הבאות נכתבו על ידי מכורים המחלימים במכורים אנונימיים. אם יש לך ספקות האם אתה מכור או לא, קח לך מספר דקות לקרוא את השאלות שלהלן, וענה עליהן בכנות כמיטב יכולתך. 1. האם אתה משתמש לפעמים לבד? 2. האם אי-פעם החלפת סם אחד בסם אחר, תוך מחשבה שסם מסוים הוא הבעיה שלך? 3. האם אי-פעם שיקרת, או עבדת על רופא כדי להשיג סמי מרשם? 4. האם אי-פעם גנבת סמים או גנבת כדי להשיג סמים? 5. האם אתה משתמש בקביעות בסמים כשאתה מתעורר או כשאתה הולך לישון? 6. האם אי-פעם לקחת סם כלשהו כדי להתגבר על ההשפעות של סם אחר? 7. האם אתה מתרחק מאנשים או ממקומות שלא מסכימים עם השימוש שלך בסמים? 8. האם אי-פעם השתמשת בסם מבלי לדעת מהו, או בלי לדעת מה הוא יעשה לך? 9. האם התיפקוד שלך בלימודים או בעבודה הושפע לרעה אי-פעם כתוצאה מהשימוש שלך בסמים? 10. האם אי-פעם נאסרת כתוצאה משימוש בסמים? 11. האם אי-פעם שיקרת בקשר לכמה או במה אתה משתמש? 12. האם אתה מזניח את התחיבויותיך הכלכליות כדי להשיג סמים? 13. האם אי-פעם ניסית להפסיק או לשלוט על השימוש שלך? 14. האם אי-פעם היית בבית-סוהר, בית-חולים או מרכז גמילה כתוצאה מהשימוש שלך? 15. האם השימוש גורם לך להפרעות שינה או אכילה? 16. האם המחשבה שהסמים עומדים להגמר לך מפחידה אותך? 17. האם אתה מרגיש, שאינך יכול לחיות בלי סמים? 18. האם אי-פעם הטלת ספק בשפיותך? 19. האם השימוש שלך בסמים הופך את החיים-בבית לאומללים? 20. האם חשבת אי-פעם שלא תתאים לחברה מסוימת או שלא תוכל להנות מהחיים בלי להשתמש בסמים? 21. האם אי-פעם חשת מתגונן, אשם או מבויש בקשר לשימוש שלך? 22. האם אתה חושב הרבה על סמים? 23. האם היו לך פחדים לא מוגדרים או לא הגיוניים? 24. האם השימוש השפיע על יחסי המין שלך? 25. האם לקחת אי-פעם סמים שלא היו הסמים המועדפים עליך? 26. האם השתמשת אי-פעם בסמים בגלל כאב נפשי או מתח? 27. האם אי-פעם לקחת מנת-יתר מסם כלשהו? 28. האם אתה ממשיך להשתמש למרות התוצאות השליליות של השימוש? 29. האם אתה חושב שיתכן שיש לך בעית סמים? "האם אני מכור?" זו שאלה שרק אתה יכול לענות עליה. מצאנו כי כל אחד מאיתנו ענה "כן" על מספר שונה של שאלות. מספר התשובות החיוביות לא היה כל כך חשוב כמו הרגשתנו הפנימית ועל ההשפעה שהייתה להתמכרות על חיינו. אחדות מהשאלות האלה אפילו לא מזכירות סמים. זה מפני שהתמכרות היא מחלה פנימית המשפיעה על כל תחומי חיינו - אפילו על אותם תחומים שבמבט ראשון אין להם כלל קשר לסמים. הסמים השונים בהם השתמשנו לא היו חשובים כמו הסיבות שלנו להשתמש בהם, ומה שהם גרמו לנו. כשקראנו את השאלות האלה לראשונה, הפחיד אותנו לחשוב שיתכן שאנחנו מכורים. אחדים מאיתנו ניסו להמעיט מערך המחשבות האלה באומרם: "השאלות האלה לא הגיוניות"; או, "אני שונה. אני יודע שאני משתמש בסמים, אבל אני לא מכור. לי יש בעיות אמיתיות; בעיות רגשיות, בעיות במשפחה, בעיות בעבודה"... או, "אני סתם עובר תקופה קשה עם עצמי"... או, "אני אוכל להפסיק כשאמצא את האדם הנכון, העבודה המתאימה, וכו'". אם אתה מכור, עליך להודות ראשית כל שיש לך בעיית-סמים לפני שתוכל לעשות צעד כלשהו לקראת החלמה. השאלות האלה, כשעונים עליהן בכנות, עשויות לעזור לך לראות איך השימוש שלך בסמים הפך את חייך לבלתי ניתנים לניהול. התמכרות היא מחלה, שבלי החלמה, סופה תמיד בתי-סוהר, מוסדות ומוות. רבים מאיתנו הגיעו למכורים אנונימיים כי הסמים הפסיקו לעשות לנו מה שרצינו שהם יעשו. התמכרות לוקחת מאיתנו את גאוותנו, את ההערכה העצמית שלנו, את משפחותינו, ואת האהובים עלינו, ואפילו את רצוננו לחיות. אם לא הגעת לנקודה זו בהתמכרותך, אין צורך שתגיע לשם. אנחנו גילינו שהגיהנום הפרטי שלנו נמצא בתוך תוכנו. אם אתה רוצה עזרה, אתה יכול למצוא אותה בחברותא של מכורים אנונימיים. "השתוקקנו לפיתרון, וכשחיפשנו באמת, מצאנו את מכורים אנונימיים. כשהגענו לפגישה הראשונה שלנו באנ-איי, היינו מובסים, ולא ידענו למה לצפות. לאחר שהשתתפנו בפגישה אחת, או בכמה, התחלנו להרגיש שלאנשים איכפת ושהם מוכנים לעזור. למרות שהראש שלנו אמר לנו שלעולם לא נצליח לעשות את זה, האנשים בחברותא נתנו לנו תקווה ועמדו על כך שאנו כן יכולים להחלים. היינו מוקפים חברים מכורים, והבנו שאנו כבר לא בודדים. בפגישות שלנו יש החלמה. חיינו, הם המוטלים כאן על כף המאזניים. מצאנו שהתכנית עובדת אם אנו מעמידים את ההחלמה במקום הראשון בסדר העדיפויות שלנו. ניצבנו פנים מול פנים נוכח שלוש אמיתות מטרידות: 1. אנו חסרי אונים מול ההתמכרות וחיינו בלתי ניתנים לניהול. 2. למרות שאנו לא אחראים למחלתנו, אנו כן אחראים להחלמתנו. 3. איננו יכולים להאשים יותר אנשים, מקומות ודברים בהתמכרותנו. עלינו להתמודד עם הבעיות והרגשות שלנו. הכלי הטוב והיעיל ביותר להחלמה הוא המכור המחלים".

מה עבד בשבילנו: יומן אנ-איי יומי מטרת חשבון הנפש היומי הזה היא לעקוב בקביעות אחר מי אנחנו ומה אנו עושים כיום. נסה לענות על כל שאלה, כל יום. ודא שתשובותיך יהיו פשוטות וכנות ככל האפשר. אם פיספסת יום, אל תשלים אותו אחר-כך. הגבל תשובותיך ותשומת הלב שלך לעשרים וארבע השעות האחרונות, והשלם את השאלות בסוף היום. אם אתה מעוניין לשתף מישהו ביומן זה, אנו מציעים שתעשה זאת בעל-פה. זכור שחשבון-נפש יומי הוא לא מבחן; אין תשובות נכונות או לא נכונות. לא משנה, אם יכולת לעשות משהו טוב יותר או אם לא הצלחת לעמוד בציפיות שלך מעצמך. זכור, זו תכנית של גדילה והחלמה, ואם אתה נקי היום, אתה כבר עושה משהו אחד נכון. רק להיום מחשבותי יהיו על החלמתי, לחיות ולהנות מהחיים ללא שימוש בסמים. האם אני נקי היום? במה ההתנהגות שלי היתה שונה היום? האם המחלה שלי ניהלה את חיי היום? אם כן, איך? האם עשיתי היום משהו, שהייתי שמח לו לא הייתי עושה אותו? מה לא עשיתי היום שהייתי רוצה לעשות? האם הייתי טוב אל עצמי היום? איך? האם היום היה יום טוב? האם הייתי שמח? האם הייתי שליו? רק להיום יהיה לי אמון במישהו באנ-איי שמאמין בי ורוצה לעזור לי בהחלמתי. האם דיברתי היום עם החונך שלי? האם השתתפתי בפגישה היום? איפה? האם שיתפתי היום מנסיוני, כוחי ותקוותי? מיהם האנשים בחיי שאני בוטח בהם היום? מי בוטח בי היום? רק להיום תהיה לי תכנית; אני אשתדל לעקוב אחריה כמיטב יכולתי. רק להיום, דרך אנ-איי, אנסה לשפר את השקפתי על חיי. האם קראתי בספרות שלנו היום? אילו צעדים עבדתי היום באופן מודע? האם הודאתי היום בחוסר-האונים שלי? האם הייתי מסוגל לבטוח בכח העליון שלי היום? מה למדתי על עצמי היום? האם עשיתי מעשי כפרה היום? האם אני חייב מעשי כפרה כלשהם? האם התוודיתי היום על טעות בפני מישהו? האם הייתי היום מודאג בגלל אתמול או מחר? האם אני יכול לקבל את עצמי כפי שאני היום? האם הרגשתי חלק מהאנושות היום? האם הרשיתי לעצמי להיות אובססיבי בגלל משהו היום? מה אלוהים נתן לי היום שאני יכול להיות אסיר תודה עליו? האם עשיתי היום משהו שיגרום נזק לי או לאחר? אם כן, מה? האם אני מוכן להשתנות היום? האם התפללתי או עשיתי מדיטציה היום? איך זה השפיע על חיי? אילו עקרונות רוחניים הצלחתי ליישם בחיי היום? האם הדבר החשוב ביותר בחיי היום הוא להשאר נקי? רק להיום אהיה חסר פחד; מחשבותי יהיו על קשרי החדשים, אנשים שלא משתמשים ושמצאו דרך חיים חדשה. ככל שאלך בדרך זו, אין לי ממה לפחד. אלי, הראה לי במה שגיתי ומה עשיתי טוב היום. הראה לי איך אוכל לשפר את חיי ולשרתך טוב יותר מחר. האם נתתי מעצמי היום מבלי לצפות לתמורה? האם היום היה פחד בחיי? האם הרגשתי היום שמחה או כאב גדולים? האם התקשרתי או ביקרתי היום מישהו מהתכנית? האם התפללתי היום למען מישהו אחר? האם הייתי שמח היום? האם היום היה לי שקט נפשי? האם זכרתי באופן מודע שיש לי בחירה היום?

אחת מן ההצעות הראשונות שאנו מקבלים, כשאנו מתחילים להגיע לפגישות אנ-איי היא למצוא לעצמנו חונך. כחברים חדשים, אולי לא נבין מה הכוונה. מהו חונך? כיצד מוצאים ונעזרים בחונך? היכן מוצאים אותו? כוונתו של עלון זה היא להציג הקדמה קצרה לנושא החונכות. הטקסט הבסיסי שלנו אומר "הלב של אנ-איי פועם, כששני מכורים משתפים זה את זה בהחלמתם", חונכות היא בפשטות מכור העוזר למכור אחר. חונכות היא דרך דו-כיוונית אשר עוזרת הן לחניך והן לחונך, דרך של אהבה, רוחניות וחמלה. מיהו חונך? חונכות הנה קשר אישי וקרוב, קשר אשר עשוי להיתפס באופן שונה בקרב אנשים שונים. עלון זה מגדיר חונך בצורה הבאה: חונך באנ-איי הוא חבר בחברותא של מכורים אנונימיים, שחי את התוכנית שלנו ומוכן לבנות איתנו קשר תומך, המבוסס על יחסים של "אחד על אחד". רוב החברים רואים את החונך בראש ובראשונה כאדם אשר עיקר תפקידו לסייע להם בעבודת שנים-עשר הצעדים ולעיתים גם בשתים-עשרה המסורות ובשנים-עשר עקרונות השירות. חונך אינו בהכרח חבר שלנו, אך הוא אדם אשר אנו בוטחים בו. אנו יכולים לשתף את החונך שלנו בדברים שאולי לא נוח לנו לדבר עליהם בקבוצות. הקשר שלי עם החונך היה המפתח לרכישת אמון באנשים ולעבודת הצעדים. שיתפתי אותו בבלאגן שאפיין את חיי והוא סיפר, שגם הוא היה במצב דומה. הוא החל ללמד אותי כיצד לחיות ללא שימוש בסמים. מהו תפקיד החונך? חונכים משתפים את חניכיהם בניסיונם, כוחם ותקוותם. אחדים מתארים את החונך כשופע אהבה וחמלה, אחד שמוכן להקשיב ולתמוך בכל מצב. אחרים מעריכים את היכולת של החונך להיות אובייקטיבי וענייני, דבר המאפשר לנו לקבל נקודת מבט ישירה וכנה, גם אם קשה לנו לקבל את זה. עם זאת, ישנם חברים הנוטים לפנות לחונך בעיקר על מנת לקבל הדרכה בעבודת שנים-עשר הצעדים. מישהו שאל פעם, "למה אני צריך חונך?" ענה החונך, "ובכן, יהיה לך די קשה לזהות רמייה עצמית... בעצמך". חונכות עובדת מאותה סיבה שאנ-איי עובד - כיוון שחברים מחלימים חולקים קשר משותף של התמכרות והחלמה ובמקרים רבים יכולים להזדהות אחד עם השני. אין זה תפקידו של החונך להיות יועץ משפטי, יועץ כלכלי, קרוב משפחה, יועץ נישואים או עובד סוציאלי. הוא אינו מטפל המציע עזרה מקצועית כלשהי. החונך הוא בפשטות מכור מחלים אחר, אשר מוכן לשתף אותנו במסע החלמתו באמצעות שנים-עשר הצעדים. כשאנו משתפים את החונכים בעניינינו ושאלותינו, לעיתים הם ישתפו אותנו בניסיונם. במקרים אחרים, הם עשויים להציע לנו משימת קריאה או כתיבה וינסו לענות על שאלותינו הקשורות לתוכנית. כשאנו חדשים באנ-איי, חונך יכול לסייע לנו בהבנת נושאים אשר עלולים לבלבל אותנו בקשר לתוכנית, החל משפת אנ-איי, פורמטים של פגישה ומבנה השירות ועד לנושאים כגון משמעות עקרונות האנ-איי וטיבעה של התעוררות רוחנית. מהו תפקיד החניך? אנו מציעים לשמור על קשר קבוע עם החונך שלנו. בנוסף לקשר הטלפוני עם החונך אנו יכולים לתכנן להיפגש בפגישות. חונכים מסוימים, יבקשו מאתנו לשמור על תדירות מסוימת של קשר, בעוד שאחרים לא יציגו דרישות שכאלה. אם אין ביכולתנו למצוא חונך הקרוב לאזור מגורינו נוכל להשתמש באמצעים טכנולוגיים או דואר על מנת לשמור עמו על קשר. לא משנה כיצד אנו שומרים על קשר עם החונך שלנו - חשוב שנהיה כנים ונקשיב בפתיחות לדבריו. אני סומכת על החונכת שלי שתיתן לי כיוון כללי ונקודת מבט חדשה. לפעמים, היא רק מישהי שאני יכולה לדבר אתה. לעיתים, די באמירת משהו בקול רם לאדם אחר על מנת שאראה דברים באופן שונה. אנו עלולים לחשוש שאנו מכבידים על החונך שלנו ולכן נהסס ליצור עמו קשר, או שאולי נחשוב שהחונך יירצה מאתנו משהו בתמורה. אך האמת היא שהחונכים שלנו יוצאים נשכרים באותה מידה מקשר זה. בתוכנית שלנו, אנו מאמינים כי אנו יכולים לשמור על מה שיש לנו רק בנתינה לאחרים; כשאנו נעזרים בחונכים שלנו אנו בעצם עוזרים להם להישאר נקיים ולהחלים. כיצד מוצאים חונך? כל מה שעלינו לעשות על מנת למצוא חונך הוא לבקש. זה נשמע פשוט, אך לא תמיד קל. רבים מאתנו חוששים לבקש ממישהו להיות החונך שלנו. יתכן, שבהתמכרות הפעילה שלנו למדנו לא לסמוך על אף אחד, והרעיון לפנות לאדם אחר שיקשיב לנו ויעזור לנו, עשוי להיראות מוזר ומפחיד. ברם, רבים מחברינו מתארים חונכות כחלק הכרחי בהחלמתם. לפעמים, עד שאזרנו אומץ ופנינו למישהו - קיבלנו תשובה שלילית. במקרה שכזה עלינו להיות עקביים, בעלי אמונה, ולהבין שלא מדובר בסירוב על רקע אישי. הסיבות לסירוב כנראה אינן קשורות בנו כלל: שהחבר אליו פנינו עסוק מאוד או שיש לו כבר חניכים רבים, או שאולי הוא עובר תקופה קשה. עלינו לחזק את אמונתנו מחדש, ולפנות לאדם אחר. כשבחרתי את החונך שלי, התייחסתי למפגש בינינו כמו לראיון. האם אנו מתאימים? מהן הציפיות שלך ומהן ציפיותיי? חיפשתי מישהו פתוח, מישהו שנוח לי לדבר אתו. המקום הטוב ביותר לחפש חונך הוא בפגישת אנ-איי. מקומות נוספים בהם אפשר לחפש חונך עשויים להיות אירועי אנ-איי, כדוגמת פגישות שירות וכנסים. כשאנו מחפשים חונך אנו מחפשים מישהו שאנו יכולים ללמוד לתת בו אמון, מישהו הנראה כמסוגל לגלות חמלה ושפעיל בתוכנית. לרוב החברים, בעיקר לאלו שחדשים באנ-איי, חשוב למצוא חונך בעל תקופת ניקיון ארוכה משלהם. דבר טוב הוא למצוא חונך עם ניסיון הדומה לשלנו ואשר יכול להזדהות עם מאבקינו והישגינו. לרובנו, מציאת חונך בן אותו מין מקלה על הזדהות ויוצרת מערכת יחסים המקנה תחושת ביטחון. אחרים, אינם מייחסים חשיבות למינו של החונך. אנו חופשיים לבחור את החונך שלנו. עם זאת, מומלץ ביותר להימנע מקשר של חונכות, העלול להוביל למשיכה מינית. משיכה מסוג זה עלולה לפגוע ביחסי חונכות הבנויים משיתוף כנה. כשהתנקיתי, הרגשתי חסר ביטחון, בודד ומוכן לעשות כל דבר למען חום וחברה. הנטייה הטבעית שלי הייתה לספק רצונות אלה ולא להתמקד במה שעליי לעשות כדי להניח את היסודות להחלמתי. תודה לאל על היושרה של אותם חברים שתמכו בי ולא ניצלו אותי, בתקופה הראשונה של החלמתי. ישנם חברים שיתהו, האם זה בסדר לאמץ יותר מחונך אחד. יש מכורים הבוחרים לעשות זאת אך רבים אחרים מזהירים מפני כך; ואכן, הדבר עלול לגרום לחניך לתמרן את חונכיו כדי לקבל את התשובות שהוא רוצה לשמוע. מתי כדאי לחפש חונך? רוב החברים סבורים שיש למצוא חונך כמה שיותר מהר, בעוד שאחרים טוענים שדבר חשוב מאין כמותו, הוא להמתין תקופה קצרה ולהתבונן בנעשה סביבם על מנת לבחור בתבונה. השתתפות בקבוצות רבות עוזרת לנו להבין עם מי נוח לנו ובמי אנו יכולים לתת אמון. בעודנו מחפשים חונך איננו חייבים להשיב בחיוב לכל הצעה. עלינו לזכור דבר אחד - אנו בוחרים חונך בתחילת הניקיון, אך רשאים להחליפו בזמן מאוחר יותר אם אינו עונה על צרכינו. התקופה בה חיפשתי חונך דמתה לטביעה במים עמוקים - הייתי זקוק לחבל הצלה ומיד! כשאנו חדשים בתוכנית, עלינו לפנות למכורים אחרים על מנת לקבל עזרה ותמיכה. לעולם לא מוקדם מדי לבקש ולהשתמש במספרי טלפון ולהתחיל לדבר עם מכורים מחלימים אחרים. התוכנית שלנו עובדת בזכות העזרה הניתנת על ידי מכור למכור אחר. איננו צריכים להמשיך לחיות בבידוד. אנו מתחילים לחוש חלק ממשהו גדול יותר מאתנו. חונכות עוזרת לנו להרגיש שכשאנו מגיעים לאנ-איי, אנו מגיעים סוף-סוף הביתה. ייתכן ויש לכם שאלות נוספות לגבי חונכות, שאלות אשר לא מצאתם להן תשובות בעלון זה; לשאלות אלה, אין תשובות "נכונות" או "שגויות"; ניסיון החברותא משתנה מקהילה לקהילה ומחבר לחבר; בנוסף, קיים גם ספר על חונכות העוסק בנושא ביתר הרחבה.

ברוך הבא לפגישת אנ-איי הראשונה שלך. אנ-איי מציעה למכורים דרך לחיות חופשיים מסמים. אם אתה לא בטוח שאתה מכור אל תהיה מודאג בשל כך; פשוט תמשיך לבוא לפגישות שלנו. יהיה לך מספיק זמן להחליט. אם אתה, כמו רבים מאיתנו, כאשר הגענו לפגישת אנ-איי הראשונה שלנו, אתה בטח מרגיש די לחוץ וחושב שכולם בפגישה מתמקדים רק בך. אם כך, אתה לא לבד. רבים מאיתנו הרגישו ממש כך. כבר נאמר "אם יש לך עכשיו פרפרים בבטן, אתה במקום הנכון". לעיתים קרובות אנחנו אומרים שאף אחד לא נכנס לחדר אנ-איי במקרה. אנשים לא מכורים לא מעבירים את זמנם בשאלה האם הם מכורים. הם אפילו לא חושבים על זה. אם אתה מתחבט בשאלת היותך מכור, יכול להיות שאתה אכן כזה. פשוט קח את הזמן ותקשיב לנו משתפים איך זה היה בשבילנו. אולי אתה תשמע משהו מוכר. לא משנה אם השתמשת או לא השתמשת באותם סמים שאחרים מציינים. לא משנה באיזה סם השתמשת; כאן, אתה מתקבל בברכה, אם אתה רוצה להפסיק להשתמש. רוב המכורים התנסו בתחושות מאד דומות, אנו עוזרים אחד לשני כשאנו מתמקדים בדומה ביננו ולא בשונה. אולי תרגיש חסר תקווה ומפוחד. אולי תחשוב שהתוכנית הזאת, כמו דברים רבים שכבר ניסית, לא תעבוד. או שאולי תחשוב שהיא תעבוד עבור אחרים אבל לא עבורך כי אתה מרגיש שונה מאיתנו. כך הרגשנו רובנו כאשר הגענו בפעם הראשונה לאנ-איי. איכשהו ידענו שאנחנו לא יכולים להמשיך ולהשתמש בסמים, אבל לא ידענו איך להפסיק או להישאר נקיים. פחדנו לוותר על משהו שהפך להיות כל כך מרכזי עבורנו. זו הקלה לגלות שהדרישה היחידה לחברות באנ-איי היא הרצון להפסיק להשתמש. בהתחלה, רובנו היינו חשדניים ומפוחדים מלנסות דרך חדשה לעשות דברים. הדבר היחידי שהיינו בטוחים בו הוא שהדרכים הישנות שלנו לא עובדות כלל. אפילו אחרי שהתנקינו, דברים לא השתנו מייד. לפעמים, אפילו פעולות רגילות, כמו נהיגה במכונית או שימוש בטלפון נראו מפחידות ומוזרות, כאילו הפכנו להיות מישהו שאנו לא מכירים. זה המקום שבו החברותא והתמיכה של מכורים נקיים באמת עוזרות, ואנו מתחילים לבטוח באחרים כדי לקבל את העידוד לו אנו זקוקים נואשות. אולי אתה כבר חושב: "כן, אבל"... או "מה אם"?... בכל אופן, אפילו אם יש לך ספקות, אתה יכול להיעזר בעצות הפשוטות האלה בתור התחלה: השתתף בכמה שיותר פגישות אנ-איי שתוכל וקח מספרי טלפון של חברי אנ-איי והשתמש בהם במיוחד כאשר הכמיהה לשימוש בסמים חזקה. הפיתוי להשתמש לא מוגבל לימים ולשעות בהם מתקיימות פגישות. אנו נקיים היום מפני שביקשנו עזרה. מה שעזר לנו יכול לעזור לך. אז אל תחשוש להתקשר למכור מחלים אחר. הדרך היחידה להימנע מלחזור להתמכרות פעילה היא לא להשתמש בפעם הראשונה. הדבר הטבעי ביותר למכור הוא להשתמש בסמים. רובנו, על מנת להינזר משימוש בכל הכימיקלים שמשנים את מצב הרוח והתודעה, צריכים להתנסות בשינוים גופניים, נפשיים, רגשיים ורוחניים קיצוניים. שנים-עשר הצעדים של אנ-איי מציעים לנו דרך לשינוי. כפי שמישהו אמר: "יתכן שתוכל להתנקות רק באמצעות הגעה לפגישות. אבל, אם תרצה להישאר נקי ולחוות החלמה, תצטרך ליישם את שנים-עשר הצעדים". את זה לא נוכל לעשות לבד. בחברותא של אנ-איי, אנחנו תומכים אחד בשני במאמצינו ללמוד וליישם דרך חיים חדשה שתשמור עלינו בריאים וחופשיים משימוש בסמים. בפגישה הראשונה שלך, תפגוש אנשים עם תקופות ניקיון שונות. אולי לא תבין איך הם יכולים להישאר נקיים כל הזמן הזה. אם תמשיך לבוא לפגישות אנ-איי ותישאר נקי, תבין איך זה עובד. יש כבוד ואכפתיות הדדית בין מכורים נקיים מפני שכולנו התגברנו על האומללות של ההתמכרות. בהחלמתנו, אנחנו אוהבים ותומכים אחד בשני. התוכנית של אנ-איי מורכבת מעקרונות רוחניים שעוזרים לנו להישאר נקיים. לא יידרש ממך דבר, אבל תקבל הרבה הצעות. חברותא זו נותנת לנו הזדמנות לתת לך את מה שמצאנו: דרך נקייה לחיות. אנחנו יודעים שעלינו "לתת - כדי לשמור על מה שיש לנו". אז, ברוך הבא! אנחנו שמחים שהצלחת להגיע לכאן, ומקווים שתחליט להישאר. חשוב לציין שאתה תשמע את המושג אלוהים מוזכר בפגישות אנ-איי. אנחנו מתייחסים לכוח גדול מאיתנו שהופך את הבלתי אפשרי לאפשרי. אנחנו מצאנו את הכוח הזה כאן, אנ-איי, בתוכנית, בפגישות, ובאנשים. זהו העיקרון הרוחני שעובד בשבילנו ועוזר לנו להישאר נקיים מסמים יום אחר יום; ואם יום זה ארוך מדי, אז דקה אחרי דקה. יחד אנחנו יכולים לעשות מה שלא יכולנו לעשות לבד. אנחנו מזמינים אותך להשתמש בכוח ובתקווה שלנו עד שתמצא כוח ותקווה משל עצמך. יגיע היום שבו אולי גם אתה תרצה לשתף מישהו אחר במה שניתן לך בחינם. תמשיך לבוא - זה עובד!

כשאנו נולדים אנו מודעים רק לעצמנו, אנו היקום. אנו מבחינים במעט מאד מלבד הצרכים הבסיסיים שלנו, ואם אלה מסופקים לנו אנו מרוצים. כשהמודעות שלנו מתרחבת אנו הופכים מודעים לעולם שמחוץ לעצמנו. אנו מגלים שישנם אנשים, מקומות ודברים מסביבנו ושהם ממלאים את צרכינו. בנקודה זו אנו מתחילים גם להבחין בהבדלים ולפתח העדפות. אנו לומדים לרצות ולבחור. אנו מרכזו של עולם הולך וגדל ומצפים שיסופקו לנו הדברים שאנו צריכים ורוצים. מקור שביעות רצוננו משתנה באורח פלא ממימוש של צרכים בסיסיים, למילוי רצונותינו. רוב הילדים, אחרי תקופת מה של התנסויות, מגיעים להבנה, שהעולם החיצוני אינו יכול לספק את כל רצונותיהם וצורכיהם. הם מתחילים להשלים בכוחות עצמם את מה שלא ניתן להם. כשהתלות שלהם באנשים, מקומות ודברים פוחתת הם מתחילים לצפות מעצמם יותר ויותר. הם נעשים עצמאיים יותר ולומדים ששמחה ושביעות-רצון באות מבפנים. הרוב ממשיכים לגדול כשהם מזהים ומכירים בכוחותיהם, חולשותיהם ומגבלותיהם. בשלב מסוים, הם בדרך-כלל מחפשים את עזרתו של כוח גדול מהם שיספק את הדברים שהם אינם יכולים לספק לעצמם. אצל רוב האנשים, ההתבגרות היא תהליך טבעי. אולם כמכורים, נראה שאנו מהססים בדרך. נראה שאנו אף פעם לא מצליחים להתבגר ולצאת מהריכוז העצמי הילדותי. נראה שאנו לעולם לא מוצאים את הסיפוק העצמי שאחרים מוצאים. אנו ממשיכים להיות תלויים בעולם שסביבנו ומסרבים להשלים שלא נקבל הכול. אנו הופכים לאובססיביים; רצונותינו וצרכינו הופכים לדרישות. אנו מגיעים לנקודה בה שביעות-רצון וסיפוק הם בלתי אפשריים. אנשים, מקומות ודברים אינם יכולים בשום אופן למלא את הריקנות שבתוכנו ואנו מגיבים אליהם בטינה, כעס ופחד. טינה, כעס ופחד מהווים את המשולש של האובססיה העצמית. כל הפגמים שבאופיינו הם צורות של שלוש תגובות אלה. אובססיה עצמית היא לב ליבה של חוסר שפיותנו. טינה היא הדרך בה רובנו מגיבים לעברנו. אנו מחיים מחדש, שוב ושוב, את ניסיונות העבר במוחנו. כעס הוא הדרך בה רובנו מתמודדים עם ההווה. זו תגובתנו למציאות והכחשתה. פחד הוא מה שאנו מרגישים כשאנו חושבים על העתיד. זו תגובתנו ללא-נודע; פנטזיות על דברים שליליים. כל שלושת הדברים האלה הם ביטוי של האובססיה העצמית שלנו. הם הדרך בה אנו מגיבים כשאנשים, מקומות ודברים (עבר, הווה ועתיד) לא עומדים בדרישותינו. באנ-איי ניתנת לנו דרך חיים חדשה ומערכת כלים חדשה. אלה הם שנים-עשר הצעדים ואנו עובדים אותם כמיטב יכולתנו. אם אנו נשארים נקיים ויכולים ללמוד ליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו, מתרחש נס. אנו מוצאים חופש מסמים, מהתמכרותנו ומהאובססיה-העצמית שלנו. טינה מוחלפת בהשלמה; כעס מוחלף באהבה; ופחד מוחלף באמונה. יש לנו מחלה שבסופו של דבר, מכריחה אותנו לחפש עזרה. אנו ברי מזל שניתנה לנו רק ברירה אחת; הזדמנות אחרונה אחת. אנו חייבים לשבור את משולש האובססיה-העצמית; אנו חייבים לגדול, או למות. הדרך בה אנו מגיבים לאנשים, מקומות ודברים: שלילי: עבר - טינה, הווה - כעס, עתיד - פחד. חיובי: קבלה, אהבה, אמונה.

ספרות זו נכתבה על ידי מכורים צעירים חברי מכורים אנונימיים שהפסיקו להשתמש ושמצאו דרך חיים חדשה באנ-איי. מכורים צעירים מכל העולם, המדברים שפות שונות, מפסיקים להשתמש ונשארים נקיים באנ-איי. אנו כותבים כדי לשתף בניסיון שלנו - חיים לפי המסר של אנ-איי שכל מכור, לא משנה עד כמה הוא צעיר, יכול להפסיק להשתמש בסמים, לאבד את הרצון להשתמש ולמצוא דרך חיים חדשה. חברים צעירים, רובנו לא באנו למכורים אנונימיים בחיפוש אחר דרך חיים חדשה. היינו פשוט עייפים מהחיים שהיו לנו. העברנו את רוב זמננו בתחושות של כעס, כאב, בדידות ופחד. השימוש בסמים היה הדבר היחיד שנדמה היה לנו שיכול לעזור, אך בזמן קצר הסמים הפכו את חיינו להרבה יותר קשים. היינו עייפים מכאב ובלבול, אבל לא הינו מוכנים לשקול את האפשרות שהסמים הפכו את בעיותינו לקשות יותר. גם אם חשבנו שאנו מכורים וגם אם לא, היה לנו קשה לחשוב על הפסקת השימוש בסמים. לרוב המחשבה להפסיק להשתמש לא העסיקה אותנו למשך זמן רב. אם זה נשמע מוכר, אתה ככל הנראה כמונו. עלון זה הוא ההזדמנות לשתף במה שלמדנו: לא היינו צעירים מדי מכדי להיות מכורים, ואנחנו לא צעירים מדי מכדי להתנקות. הפסקנו להשתמש וכעת אנו מגלים דרך חיים חדשה. יתכן שלא תראה מכורים צעירים בפגישות בהן אתה משתתף אבל, אם תישאר נקי ותמשיך לבוא, תמצא אותנו. כאשר הגענו למכורים אנונימיים, ראינו איך החברים התייחסו אחד לשני. ראינו משהו אמיתי וכנה. הקשבנו למכורים אחרים ששיתפו על כך שהם לא צריכים להשתמש יותר בסמים. הקשבנו לאחרים המשתפים על התמודדות עם פחד, איך הם חיים את התוכנית של אנ-איי, ועל זה שיש להם החופש לחיות חיים אחרים. נראה היה שאנשים אחרים בחיינו ניסו לשלוט בנו, אך חבריי האנ-איי פשוט הציעו את ניסיונם, כוחם ותקוותם. הם אמרו לנו שאנו לעולם לא צריכים להשתמש שוב, אפילו אם הרגשנו שאנו רוצים. התחלנו להרגיש שאנו שייכים. מכיוון שלא תמיד ראינו מכורים צעירים בפגישות שבהן השתתפנו, תהינו האם אנו צעירים מדי מכדי להיות מכורים, או צעירים מדי מכדי להפסיק להשתמש. עם תמיכה מחברים אחרים, בכל זאת נשארנו נקיים, ופיתחנו מערכות יחסים עם בני כל הגילאים במכורים אנונימיים. יתכן שלא השתמשנו בסמים למשך אותו פרק זמן, אך למדנו שמחלת ההתמכרות היא הרבה יותר עמוקה מהשימוש בסמים. כאשר אנו באים לראשונה לאנ-איי קל יותר להזדהות עם חברים שבאים מאותו הרקע או שהשתמשו בסמים שבהם אנו השתמשנו. אך לאחר שהכרנו מכורים אחרים, הבנו שאנו חווים תחושות ומחשבות דומות בלי קשר לגילנו, או למקום שממנו באנו. האם אני באמת מכור? לפני שבאנו לאנ-איי, רבים מאיתנו ראו את השימוש בסמים כשלב נורמלי, חלק טבעי בתהליך ההתבגרות. יתכן שניסינו להשתמש בגילנו כהצדקה לשימוש, אך במהרה זה נעשה קשה להכחיש שהסמים לא הפכו את חיינו לקלים יותר. יכולנו להעמיד פנים כאילו שלא איכפת לנו, אך עמוק בפנים ידענו שהקרבנו יותר ממה שרצינו למען הסמים. כאשר מצאנו את אנ-איי, חשבנו שאנו צעירים מדי להפסיק להשתמש. אולי חשבנו שהתמכרות היא רק עניין גופני, ושמכורים היו צריכים להשתמש בסמים מסוימים לתקופה מסוימת כדי להפוך למכורים. אבל שמענו בפגישות שאנ-איי מגדירה התמכרות כמשפיעה עלינו בשלוש דרכים מרכזיות: פיזית, נפשית ורוחנית. הבעיה היא פחות מה הסמים היו עושים לנו, ויותר האופן שבו אנו השתמשנו בסמים. הסמים לא היו צריכים להיות ממכרים או ממכרים פיזית כדי להפוך לבעיה. השימוש שלנו בסמים היה עטוף באובססיה, כפייתיות וריכוז עצמי. מחשבותינו התרכזו באובססיביות בסמים ובסגנון חיים שנלווה אליהם. השתמשנו בכפייתיות גם כשלא רצינו, או שאמרנו לעצמנו שלא נשתמש, ולא יכולנו להפסיק מרגע שהתחלנו. בריכוז עצמי מוחלט, הקרבנו כל מה שיש לנו כדי להרגיש אחרת, אפילו כאשר המשמעות הייתה שפגענו בעצמנו, ובאלה שאוהבים אותנו. רוב הזמן חשנו הסתייגויות, כעס ופחד. כאשר שמעתי את המשפט 'מכור הוא גבר או אישה', תהיתי האם צריך להיות מבוגר כדי להגיע לתחתית ולהפסיק להשתמש. הזדהינו עם מכורים ששיתפו אותנו ברגשות אלה, אפילו אם השימוש שלהם היה שונה משלנו. הבנו שאין משמעות לסוג הסמים שבהם השתמשנו. זה לא חשוב אם השתמשנו רק בסופי שבוע או שהשתמשנו לפני, אחרי ותוך כדי הלימודים. איבדנו שליטה על הסמים ועשינו מעשים שלא הינו גאים בהם כדי להמשיך להשתמש. בסוף הדרך חשנו בודדים ומלאי בושה. כמכורים, שימוש בכל סם גורם לנו תמיד לאיבוד שליטה ולתחושה של חוסר תקווה. התמכרות לא הופכת פחות קטלנית עבורנו רק בגלל שאנחנו צעירים. נוכל לקבל את ההחלטה להישאר נקיים, כשנהיה מוכנים. כאשר אנו שומעים מכורים אחרים המשתפים על התחתית שאליה הגיעו, אנו יודעים שהתחתית שלנו היא הרגע שבו נפסיק לחתור אליה. הדרישה היחידה לחברות היא הרצון להפסיק להשתמש, לכן כל מי שבא לאנ-איי, מבוגר או צעיר, מקבל הזדמנות לדרך חיים חדשה. חונכות חונכות מלמדת אותנו איך לספר למישהו אחר מה באמת קורה איתנו. אנו לומדים איך לגלות את מה שמתרחש בתוכנו, מתחילים לקבל המלצות ומיישמים את שנים-עשר הצעדים בחיינו. התכונה החשובה ביותר של החונך היא שהוא יהיה מישהו שאנחנו מאמינים בו ודוגמה של מה שאנו רוצים בחיינו. עבודת הצעדים בעזרת החונך מאפשרת לנו להתמודד עם הדרכים שבהן התמכרות מופיעה בחיינו לאחר שאנחנו מפסיקים להשתמש בסמים. אובססיה וכפייתיות יכולות להשפיע על הדרך שבה אנו מתמודדים עם סקס, אוכל, כסף, מערכות יחסים, משחקי וידיאו, אינטרנט, ובעוד אין ספור תחומים נוספים. ההתמכרות יכולה לעוות כל רגש וכל התנהגות ולהפוך אותם לתחליף לאופן שבו השתמשנו בסמים. רבים מאתנו התנסו גם בדיכאון, חרדה, כעס, השחתה עצמית והפרעות אכילה. חונך הוא לרוב האדם הראשון שבו אנו מאמינים מספיק כדי לספר על הבעיות הללו. כאשר אנו נפתחים, החונך שלנו יוכל לעזור לנו למצוא פתרונות. סקס, סמים, ותוכנית רוחנית לא דתית בתור מכורים צעירים, ההשלמה עם המיניות שלנו בהחלמה יכולה להיות קשה. הניסיון שלנו עם סקס יכול לכלול כל דבר החל מהנטייה המינית שלנו, ועד לפרידות, הריון, חוסר ניהול, בלבול, בושה או אשמה עקב דברים שעשינו, או שקרו לנו. אנחנו נשמע הרבה דעות והמלצות לגבי מין ומערכות יחסים בהחלמה. יתכן ולא תמיד נקשיב למה שיש לאחרים לומר, אך אנו יכולים לעשות מאמץ לדבר בכנות עם החונך ועם חברים אחרים שבהם יש לנו אמון. לעתים הרגשות שלנו לגבי סקס ומערכות יחסים יכולים לגרום לנו לחוש מחדש שסמים הם פתרון. במקום זאת, אנחנו צריכים לשתף במה שאנחנו חווים, ולבקש הדרכה ותמיכה. ההחלמה תעזור לנו לעבור את הרגשות שלנו נקיים. כאשר אנחנו משתפים בכנות לגבי עצמנו, אנחנו מהווים דוגמה עבור אחרים. יתכן שההורים או האפוטרופוסים שלנו ידרשו שנשאר חלק מהדת שלהם עד שנהיה בוגרים מספיק לבחור לעצמנו. יתכן שהם יתהו האם אנ-איי תלמד אותנו דברים שהם בניגוד לאמונות הדתיות שלהם, או שיהיה ניסיון ללחוץ עלינו לעבור לדת אחרת. חשוב שנזכור שאנ-איי לא נמצאת בתחרות או בעימות עם אף דת, ושאיננו צריכים להפוך לדתיים כדי להישאר נקיים. שנים-עשר הצעדים מעודדים אותנו להתחבר לאמונות שלנו. אנחנו יכולים להבהיר להורים שלנו שמכורים אנונימיים לא מקדמת או מתנגדת לאף דת. יתכן ונצטרך פשוט לכבד את הרצונות של ההורים שלנו עד שנהיה מסוגלים לבחור לעצמנו. הייתי קטין אם ההחלטות שלנו צריכות להיות מאושרות על ידי הורה, אפוטרופוס או מבוגר אחר, לא תמיד נורשה ללכת לפגישות אנ-איי או לעשות שינויים אחרים שהתכנית ממליצה. יש החלטה אחת שנוכל להחליט עבור עצמנו, והיא להישאר נקיים. יתכן שיעבור זמן עד שנוכל לחיות כפי שאנחנו רוצים, אך אנחנו יכולים להחזיק בהחלטה שלנו להחלים, אפילו אם זה קשה. כאשר אנחנו מצליחים להגיע לפגישות, חברים אומרים לנו שהם מאמינים בנו ושנוכל להישאר נקיים אם נחזיק מעמד, נבקש עזרה, וניישם את ההמלצות שאנחנו מקבלים. האנשים בחיי המשיכו להשתמש בסמים כאשר אנחנו מתנקים יתכן שנשמע מכורים מחלימים אחרים אומרים לנו לוותר על "אנשים, מקומות ודברים", אך לפעמים אין לנו ברירה. אנחנו לא יכולים להוציא אנשים מחיינו אם אנו חיים איתם, הולכים לבית ספר איתם, או כלואים ביחד איתם. יתכן שהחברים או קרובי המשפחה שלנו ישתמשו מולנו. כך קשה להתרכז בהחלמה. אנחנו יודעים שאנחנו לא צריכים להשתמש יותר לעולם, אך עדיין קשה להוציא את הסמים מהראש אם אנחנו רואים אותם כל יום בחיינו. אם יש לנו מחשבות על שימוש, אנחנו יכולים לבקש עזרה מחברים באנ-איי. אם איננו יכולים להגיע למכורים אחרים, אנחנו יכולים לקרוא את ספרות ההחלמה של אנ-איי, לכתוב יומן, לעשות מאמץ לפתח קשר עם כוח עליון, או לשוחח עם חברים או בני משפחה אחרים שלא משתמשים. אנחנו נשאר נקיים בכל מחיר. מחשבות על שימוש באות והולכות, אך הן מאבדות את העצמה שלהן כאשר אנחנו מבקשים עזרה. הייתי מאד נלהב לגבי ההחלמה לאחר פגישת האנ-איי הראשונה שלי. אך עדיין הייתי צריך לחזור כל יום הביתה ולהיות ליד המשפחה שלי. הם השתמשו והרעישו עד מאוחר. יכולתי לנעול את עצמי בחדר, אך הצלילים והריחות עדיין הגיעו אלי. הייתי החבר הצעיר היחיד באנ-איי חלק מאיתנו מרגישים סוג אחר של בידוד מכיוון שאנו הצעירים היחידים באנ-איי באזור שבו אנו גרים. אנחנו יכולים להיפגש עם חברים אחרים אחרי הפגישות, אך לפעמים אנחנו חשים שאנחנו פשוט רוצים לבלות עם אנשים בני גילינו. זה די קשה להדוף את התחושות של שונות ומיוחדות כאשר אנחנו הצעירים ביותר בקבוצה. אנחנו יכולים לחכות להזדמנויות לנסוע לאירועים של אנ-איי שבהם יכולות להיות הזדמנויות לפגוש מכורים אחרים בני גילינו. יש צעירים בכל רחבי העולם שמתנקים ונשארים נקיים. אנחנו גם יכולים ליצור קשר עם חברים צעירים אחרים של אנ-איי במקומות אחרים דרך הטכנולוגיה והאינטרנט. קבוצות צ'אטים און-ליין העוסקות בנושאים הקשורים בהחלמה, רשימות דואר אלקטרוני ואתרי רשת חברתיים כל אלה הופכים את המשימה של יצירת קשר עם חברים אחרים בכל רחבי העולם לאפשרית. הם לא יכולים להוות תחליף לפגישה אמיתית, אך הם נותנים לנו הזדמנות להזדהות עם מכורים צעירים אחרים בקשר לחוויית הניקיון בגיל צעיר. הכנס הראשון של אנ-איי שבו השתתפתי היה עבורי נקודת מפנה אמיתית. פגשתי חברים צעירים מכל מיני מקומות. כאשר הגעתי לכנס אחר כמה חודשים לאחר מכן, ואנשים שגרו מאוד רחוק עדיין זכרו את השם שלי, ידעתי שאני באמת חלק מאנ-איי. בזמן שאנחנו נשארים נקיים, יש לנו הזדמנות להיות המכור הצעיר בפגישות, שעוזר למכורים צעירים אחרים בפגישות ומספר להם את מה שאנו היינו צריכים לדעת: שזה בסדר להיות צעיר באנ-איי. אנו מספרים להם שאנ-איי עובדת, אפילו עבור צעירים. אנחנו דוגמה חיה, אנחנו נשארים נקיים כל יום, רק להיום. נפילה כמכורים צעירים בהחלמה, יתכן שיהיו לנו חברים שיחזרו להשתמש ברגע שהם יוצאים מהצרות. זה כואב לראות חברים שעוזבים את אנ-איי, במיוחד את אלה שהיינו קרובים אליהם. ההחלמה עשתה כל כך הרבה עבורנו שקשה לנו לחשוב על הסבל שהחברים שלנו סובלים בהתמכרות הפעילה. לא משנה כמה נרצה, אנחנו לא יכולים לגרום להם לרצות להפסיק להשתמש. אנחנו פשוט יכולים להשתדל להיות דוגמה חיה למה שיש להחלמה להציע. אנחנו משתפים בחופשיות על מה שניתן לנו. יש מכורים שלא ירצו את מה שיש לנו. אנו משתפים בתקווה שלנו כדי שהם ידעו היכן למצוא אותה ברגע שיהיו מוכנים לנסות משהו אחר. אנו יכולים לזכור שהספרות שלנו אומרת "לפעמים נפילה עשויה להיות הבסיס לחופש מוחלט". אנחנו נשארים קרובים לחברים ותיקים שיכולים להזדהות עם הכאב והתסכול שעולים למראה חברים שבאים והולכים. אנחנו זוכרים שלמרות שאנחנו צעירים, אנחנו יכולים להישאר נקיים לכל החיים, יום אחד בכל פעם. הספרות והניסיון שלנו מוכיחים כי "לא ראינו אדם שחיי את התוכנית מכורים אנונימיים וחזר להשתמש". מידע נוסף על נפילה, ניתן למצוא בפרק מספר שבע בטקסט הבסיסי של מכורים אנונימיים, תחת הכותרת "החלמה ונפילה" או בעלון המידע "החלמה ונפילה". החברים עזרו לי להרגיש בטוח באנ-איי מכורים אנונימיים אינה חסינה מהסכנות הקיימות בחברה ככלל. החברים שעליהם אנו סומכים באנ-איי, יכולים לעזור לנו להימנע מלהיכנס לתסבוכות כלכליות, רומנטיות, או מצבים מיניים עם אלה שלא מעוניינים בטובתנו. אנחנו מפתחים אמון בחברים אחרים לאט-לאט, על ידי כך שאנחנו לומדים להכיר אותם. אנחנו מתחילים עם החונך או החונכת, שיכולים לעזור לנו להכיר חברים אחרים. אנחנו פוגשים חברים במקומות ציבוריים עד שנרגיש בטוחים בחברתם. אם אנחנו מוצאים את עצמנו במצב לא נוח, אנחנו משוחחים על כך עם החברים שבהם יש לנו אמון - אנחנו לא חייבים לשמור הכול לעצמנו. חברים שרוצים בטובתנו יהיו סבלנים ברכישת האמון שלנו ולא יפעילו עלינו לחץ להיכנס למצבים לא נעימים. זה לא לוקח הרבה זמן לבנות לעצמנו רשת חברתית של אנשים שאיתם אנו חשים בטוחים. התמודדות עם אירועים בחיים ללא שימוש בסמים מכיוון שאנחנו צעירים, בדרך כלל יש לפנינו בחיים הרבה אירועים וציוני דרך. התמודדות עם אירועים כגון סיום לימודים, הגעה לגיל שבו אנו יכולים לשתות מבחינה חוקית, ימי הולדת ואירועים נוספים יתכן שתיראה בלתי אפשרית ללא שימוש. החברים והמשפחה שלנו לא תמיד יבינו את הסיבות לכך שאנו נשארים נקיים, במיוחד באירועים שבהם נהוג לשתות אלכוהול. אנחנו מבקשים מהאנשים בחיינו לתמוך בהחלטות שלנו, ואנחנו צריכים להסתמך על התמיכה מהחונך והחברים בהחלמה במצבים הללו. אנחנו יכולים לבקש מחברים באנ-איי להיות שם איתנו אם אנחנו לא חשים בנוח להיות לבד. הם יעזרו לנו לזכור שאנחנו יכולים לחוות כל דבר ולהישאר נקיים. בתחילת הניקיון, תהיתי איך אחגוג את סיום הלימודים או את ימי ההולדת שלי. מה יקרה ביום בו אוכל להיכנס לפאב ולקנות אלכוהול? מה יקרה אם אתחתן, האם נוכל להרים כוסית? מה נוכל להגיש לאורחים? עוד יוסיף ויתגלה לא משנה הגיל, רוב האנשים שבאים לאנ-איי צריכים להתבגר. עיקר המחלה שלנו הוא האובססיה העצמית. כלומר, כל החברים החדשים מתמודדים עם ילדותיות דומה, ללא קשר לגיל. אנחנו לומדים ליישם את התוכנית של ההחלמה יחד עם החברים שלנו כשאנו עוזרים להם כשאנחנו יכולים, ומקבלים את העזרה שלהם כאשר אנחנו זקוקים לה. יתכן שנראה או שנרגיש שונים מחברים מבוגרים, אבל כולנו נשארים נקיים רק להיום. כאשר אנחנו נפתחים לחברים אחרים, אנחנו רואים שיש לנו הרבה יותר במשותף איתם ממה שחשבנו. מכורים אנונימיים מאפשרת למכורים בכל גיל לגדול ולהתבגר, נקיים בהחלמה. רק להיום, כל החיים שלנו לפנינו. אם נשאר נקיים, נהיה חופשיים להיות מי שאנחנו רוצים.

אנ-איי היא חברותא או חברה שלא למטרת רווח, של גברים ונשים עבורם הסמים הפכו לבעיה עיקרית. אנו מכורים מחלימים הנפגשים באופן קבוע כדי לעזור אחד לשני להישאר נקיים. אין לנו דמי חבר או תשלומי חובה. הדרישה היחידה לחברות היא הרצון להפסיק להשתמש. אינכם צריכים להיות נקיים כשאתם באים לכאן, אבל אנו מציעים שאחרי הפגישה הראשונה שלכם תמשיכו לבוא, ותבואו נקיים. אתם לא צריכים לחכות למנת-יתר או להיאסר כדי לקבל עזרה ממכורים אנונימיים, כמו כן, התמכרות אינה מצב חסר תקווה ממנו אין החלמה. אפשר להתגבר על הרצון להשתמש בסמים בעזרת תוכנית שנים-עשר הצעדים של מכורים אנונימיים ובעזרת החברותא של מכורים מחלימים. התמכרות היא מחלה שיכולה לתקוף כל אחד, אחדים מאיתנו השתמשו בסמים בגלל שהם נהנו מהם, בעוד שאחרים השתמשו כדי לדכא רגשות שהיו לנו. אחרים סבלו מחולי גופני או נפשי והתמכרו לתרופות שנרשמו להם בעת מחלתם. אחדים מאיתנו רצו להיות חלק מהחבר'ה והשתמשו בסמים פה ושם רק כדי להיות בראש אחד עם כולם, ואז גילו שאינם יכולים להפסיק. רבים מאיתנו ניסו להתגבר על ההתמכרות ולפעמים אף השיגו הקלה זמנית, אבל לרוב, זה הוביל למעורבות עמוקה עוד יותר בעולם הסמים. לא משנה מהן הנסיבות. התמכרות היא מחלה מתפתחת כמו סכרת. אנו אלרגיים לסמים. סופנו תמיד אותו דבר: בתי סוהר, מוסדות או מוות. אם חייכם הפכו בלתי ניתנים לניהול ואתם רוצים לחיות בלי הצורך להשתמש בסמים, אנו מצאנו דרך. לפניכם שנים-עשר הצעדים של מכורים אנונימיים בהם אנו משתמשים על בסיס יומיומי כדי לגבור על מחלתנו. 1. הודינו שאנו חסרי-אונים מול התמכרותנו, שחיינו הפכו בלתי-ניתנים לניהול. 2. הגענו להאמין שכוח גדול מאתנו יכול להשיב אותנו לשפיות. 3. החלטנו למסור את רצונותינו וחיינו להשגחת אלוהים, כפי הבנתנו. 4. ערכנו חשבון-נפש מוסרי, יסודי וחסר-פחד, של עצמנו. 5. התוודינו בפני אלוהים, עצמנו ואדם אחר, על טבעם המדויק של פגמינו. 6. היינו מוכנים לחלוטין שאלוהים יסיר מאתנו פגמים אלה באופיינו. 7. ביקשנוהו בענווה שיסיר מאתנו את חסרונותינו. 8. ערכנו רשימה של כל האנשים בהם פגענו, והיינו נכונים לכפר בפניהם. 9. כיפרנו במישרין בפני אנשים אלה ככל שהדבר התאפשר, פרט למקרים שמעשה זה היה עלול לפגוע בהם או באחרים. 10. המשכנו בחשבון-נפש אישי וכאשר שגינו, הודינו בכך מיד. 11. ביקשנו בדרך של תפילה ומדיטציה לשפר את הקשר ההכרתי עם אלוהים, כפי הבנתנו, כשאנו מתפללים רק לדעת את רצונו עבורנו ולכוח לבצע זאת. 12. לאחר שעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסינו לשאת בשורה זו למכורים, וליישם עקרונות אלה בכל תחומי-חיינו. החלמה היא לא רק להיות נקי. כשאנו מתנזרים מכל סוגי הסמים (כן, זה אומר גם אלכוהול וחשיש) אנו פוגשים רגשות שמעולם לא התמודדנו איתם בהצלחה. אנו חווים רגשות שבעבר לא היינו מסוגלים אפילו לחוות. עלינו להיות נכונים לפגוש רגשות חדשים וישנים כשהם עולים. למדנו לחוות רגשות ולהבין שהם לא יכולים לפגוע בנו אם לא ננהג בצורה הרסנית. אם יש לנו רגש שאיננו מסוגלים להתמודד איתו, במקום לפעול בצורה הרסנית, אנו מתקשרים לחבר אנ-איי. כשאנו משתפים אנו לומדים לעבור את זה. יש סיכוי שהוא עבר חוויה דומה והוא יכול לספר מה עבד עבורו. זכור, מכור בחברת עצמו, סכנה. שניים-עשר הצעדים, חברים חדשים וחונכים, כולם עוזרים לנו להתמודד עם רגשות אלה. באנ-איי השמחה שלנו מוכפלת כשאנו משתפים בימים טובים; והצער שלנו קטן כשאנו משתפים ברעים. לראשונה בחיינו אנו לא צריכים לחוות שום דבר לבד. עכשיו, כשיש לנו קבוצה, אנו מסוגלים לפתח מערכת-יחסים עם כח עליון שיכול תמיד להיות איתנו. אנו מציעים שמיד לאחר שתכירו את החברים באזור שלכם, תמצאו לעצמכם חונך. זו זכות להיות חונך של חבר חדש, אז אל תהססו לבקש. חונכות היא חוויה רבת-ערך לשני הצדדים; כולנו כאן כדי לעזור וכדי לקבל עזרה. אנו המחלימים חייבים לשתף אתכם במה שלמדנו על-מנת לשמור על הגדילה שלנו בתכנית האנ-איי ועל היכולת שלנו לתפקד בלי סמים. התכנית הזו מציעה תקווה. כל שעליכם להביא עמכם זה את הרצון להפסיק להשתמש ואת הנכונות לנסות דרך חיים חדשה זו. בואו לפגישות, הקשיבו בפתיחות, שאלו שאלות, קחו מספרי טלפון והשתמשו בהם. הישארו נקיים רק להיום. כמו כן, ברצוננו להזכיר לכם שזו תכנית אנונימית והאנונימיות שלכם תשמר בקפידה. "איננו מעוניינים לדעת במה או בכמה השתמשת, מי היו הסוחרים שלך, מה עשית בעבר, אם אתה עשיר או עני, אלא אך ורק מה אתה רוצה לעשות בנוגע לבעיתך ואיך אנו יכולים לעזור".

הבעיה העדר קבלה עצמית מהווה בעיה עבור מכורים מחלימים רבים. פגם חמקמק זה קשה לזיהוי ולעיתים קרובות לא מבחינים בו. רבים מאתנו האמינו שהשימוש בסמים הוא בעייתנו היחידה, תוך הכחשת העובדה שחיינו הפכו בלתי ניתנים לניהול. אפילו לאחר שאנו מפסיקים להשתמש, הכחשה זו יכולה להמשיך ולהטריד אותנו. רבות מהבעיות שאנו מתנסים בהן בתהליך ההחלמה נובעות מחוסר היכולת שלנו לקבל את עצמנו ברובד העמוק. יכול להיות שלא נבחין שאי-נוחות זו, מהווה בעצם את מקור הבעיה שלנו, מכיוון שלעיתים קרובות חוסר קבלה באה לידי ביטוי בדרכים אחרות. יתכן שנמצא את עצמנו הופכים נרגזים או ביקורתיים, לא מרוצים, מדוכאים או מבולבלים. יתכן שנמצא את עצמנו מנסים לשנות את הסביבה, בניסיון לספק את הכרסום הפנימי שאנו חשים. במצבים כאלה, ניסיוננו הראה שהדבר הטוב ביותר הוא להביט פנימה אל תוך עצמנו בחיפוש אחר המקור לחוסר שביעות הרצון שלנו. לעיתים קרובות נגלה שאנו ביקורתיים מדי עם עצמנו, מתבוססים בתיעוב עצמי ודחייה עצמית. לפני שבאנו לאנ-איי רובנו העברנו את כל חיינו בדחייה עצמית. שנאנו את עצמנו וניסינו כל דרך שיכולנו כדי להפוך למישהו אחר. רצינו להיות כל אחד אחר חוץ ממי שהיינו. לא היינו מסוגלים לקבל את עצמנו, ניסינו לגייס קבלה מאחרים. רצינו שאנשים אחרים יתנו לנו את האהבה והקבלה שלא יכולנו להעניק לעצמנו, אולם האהבה והחברות שלנו תמיד היו מותנות. היינו עושים כל דבר עבור כל אחד, רק כדי להרוויח את קבלתם ואישורם, ואז דחינו את אלה שלא הגיבו בדרך שרצינו. לא יכולנו לקבל את עצמו, ולכן ציפינו שאחרים ידחו אותנו. לא הרשנו לאף אחד להתקרב אלינו מפחד שאם הם ידעו מי אנחנו באמת, הם ישנאו אותנו. כדי להגן על עצמנו מפגיעות, אנו נדחה אחרים לפני שתהייה להם האפשרות לדחות אותנו. שנים-עשר הצעדים הם הפתרון כיום, הצעד הראשון בדרך לקבלה עצמית הוא קבלת ההתמכרות שלנו. אנו מוכרחים לקבל את מחלתנו ואת כל הצרות שהיא מביאה לנו לפני שאנו יכולים לקבל את עצמנו כיצורים אנושיים. הדבר הבא לו אנו זקוקים, שיעזור לנו לקראת קבלה עצמית, הוא אמונה בכוח גדול מאתנו שיכול להשיב אותנו לשפיות. איננו צריכים להאמין בדרך שבו תופס אדם מסוים את המושג כוח עליון, אולם עלינו להאמין בתפיסה שעובדת עבורנו. הבנה רוחנית של קבלה עצמית היא הידיעה שזה בסדר למצוא את עצמנו חשים כאב, עושים טעויות, ולדעת שאיננו מושלמים. האמצעים היעילים ביותר להשגת קבלה עצמית הם דרך יישום שנים-עשר צעדי ההחלמה. עתה כשהגענו לאמונה בכוח גדול מאתנו, אנו יכולים להסתמך על כוחו לתת לנו את האומץ כדי לבחון בכנות את פגמינו ויתרונותינו. למרות שזה לעיתים כואב ואולי לא נראה כמוביל לקבלה עצמית, הכרחי לבוא במגע עם רגשותינו. אנו שואפים לבנות בסיס איתן של החלמה, ולכן עלינו לבחון את פעולותינו ומניעינו, ולהתחיל לשנות את הדברים שאי-אפשר לקבלם. פגמינו הם חלק מאתנו, ויוסרו רק כשנתרגל חיים על פי תכנית האנ-איי. יתרונותינו הם מתנות מהכוח העליון שלנו, וכשאנו לומדים להפיק מהם את מירב התועלת, קבלתנו העצמית גדלה, וחיינו משתפרים. לעיתים אנו נסחפים לתוך הרעיון של לרצות להיות מה שאנו חושבים שאנו צריכים להיות. יתכן שנחוש נשלטים על ידי רחמים עצמיים וגאווה, אך על ידי חידוש אמונתנו בכח עליון ניתנים לנו התקווה, האומץ והכח לגדול. קבלה עצמית מאפשרת איזון בהחלמתנו. אנו כבר לא צריכים לחפש אישורים מאחרים, אנו מרוצים להיות עצמנו. אנו חופשיים להדגיש את יתרונותינו באסירות-תודה, להתרחק בענווה מפגמינו, ולהפוך למכורים המחלימים הטובים ביותר שאנו יכולים להיות. לקבל את עצמנו כמו שאנו משמע שאנחנו בסדר, שאנחנו לא מושלמים, אבל אנחנו יכולים להשתפר. אנו זוכרים שיש לנו את מחלת ההתמכרות, ושלוקח זמן רב להשיג קבלה עצמית ברובד העמוק. לא משנה כמה רעים הפכו חיינו, אנו תמיד מתקבלים בחברותא של מכורים אנונימיים. לקבל את עצמנו כמו שאנחנו פותר את הבעיה של לצפות לשלמות אנושית. כאשר אנו מקבלים את עצמנו, אנו יכולים לקבל אחרים לתוך חיינו, ללא תנאים, קרוב לוודאי בפעם הראשונה. החברויות שלנו מעמיקות ואנו חווים את החמימות והאיכפתיות שהן תוצאה של מכורים המשתפים זה את זה בהחלמה ובחיים חדשים. אלי, תן בי את השלווה, לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי, ואת התבונה להבחין בין השניים.

אם זאת ההיכרות הראשונה שלכם עם אנ-איי, או אם אתם חושבים לבוא לפגישת מכורים אנונימיים בפעם הראשונה, אולי כדאי לדעת קצת על מה שמתרחש בפגישות שלנו. המידע שניתן להלן יאפשר לכם להבין מה אנו עושים כשאנו נפגשים כדי לשתף בהחלמתנו. השפה בה אנו משתמשים והדרך בה אנו מתנהגים יכולה להראות לכם לא מוכרת. מידע זה עשוי להועיל לכם בפגישה הראשונה שלכם, ולעזור לכם להרגיש יותר נוח כשתמשיכו לבוא. להגיע מוקדם, להישאר עד אחרי הפגישה, ולשאול הרבה שאלות לפני ואחרי פגישות, יעזור לכם למצות כל פגישה שאתם משתתפים בה. הטקסט הבסיסי שלנו, מכורים אנונימיים, מתאר היטב מי אנחנו ומה אנו עושים: "אנ-איי היא חברותא או חברה שלא למטרת רווח, של גברים ונשים עבורם הסמים הפכו לבעיה עיקרית. אנו מכורים מחלימים הנפגשים באופן קבוע כדי לעזור אחד לשני להישאר נקיים". שנים-עשר הצעדים של מכורים אנונימיים הם הבסיס של תוכנית ההחלמה שלנו. בפגישות, אנו משתפים זה את זה בהחלמתנו, אבל יישום התוכנית שלנו כרוך ביותר מאשר רק לבוא לפגישות. אנשים מגיעים לפגישות מכל מיני סיבות, אולם, המטרה העיקרית של הפגישות היא לספק מקום בו חברי אנ-איי יכולים לשתף מכורים אחרים בהחלמה. אם אינכם מכורים, חפשו פגישות פתוחות שזמינות לאנשים שאין להם בעיית סמים. אם אתם מכורים, או חושבים שאולי יש לכם בעיית סמים, אנו ממליצים לבוא לפגישה כל יום, במשך 90 ימים לפחות, כך תוכלו להכיר חברי אנ-איי ואת התוכנית שלנו. ספרות אנ-איי מספקת מידע מעולה על התוכנית שלנו. הטקסט הבסיסי והעלונים שלנו הם מקורות מידע טובים בתור התחלה. רוב הפגישות מציעות עלונים בחינם בעוד שספרי אנ-איי נמכרים במחירי עלות. ניתן לקרוא ולרכוש ספרות באתר האינטרנט של אנ-איי ישראל www.naisrael.org ובאתר השרות העולמי של אנ-איי www.na.org. מידע כללי בנוגע לפגישות אנ-איי אין לנו עניין בכמויות או בסוגי הסמים בהם חברינו השתמשו. אנו מתמקדים באופן בו התמכרות והחלמה משפיעות על חיינו. פגישות אנ-איי אינן שיעור או טיפול קבוצתי. אנו לא מלמדים ולא מייעצים. אנו פשוט משתפים מניסיוננו האישי בהתמכרות ובהחלמה. מרבית הפגישות שלנו מתקיימות במרכזי שירות לציבור, מקלטים ציבוריים או מתקנים דומים, מפני שמקומות אלה תואמים את היכולת הכספית של הקבוצות, או מפני שהם זמינים ונוחים. אנ-איי לא קשור ואינו חלק משום קבוצה, ארגון או מוסד אחר. מתוך כבוד לאנונימיות של כל חבר אנ-איי, אנו מבקשים מכל אחד שבא לפגישות שלנו לא לחשוף את זהות הנוכחים בפגישות ולא את מה שהם משתפים. באנ-איי אין דמי חבר או תשלומי חובה. אולם, ישנן עלויות כספיות הנדרשות בשביל לקיים פגישות ולספק שירותים נוספים על-מנת לקדם את מטרתנו העיקרית. בפגישות, חברינו תורמים מרצונם כתמיכה בקבוצה ובמאמץ שלה לשאת את הבשורה שלנו. מי שאינם חברי אנ-איי מתבקשים לא לתרום כדי שנוכל ליישם את עקרון התמיכה העצמית של אנ-איי. תוכנית ההחלמה שלנו מתחילה בהינזרות מכל סוגי סמים כולל אלכוהול. לעיתים אנשים באים לפגישות אנ-איי בעודם משתמשים בסמים, בתהליך גמילה, או במהלך טיפול בתחליפי סמים. לא משנה איך הגעתם לאנ-איי לראשונה, אתם מתקבלים בברכה. לעיתים, לחברים חדשים יש שאלות לגבי תרופות מרשם. אנו ממליצים לכם לקרוא ספרות אנ-איי כמו הטקסט הבסיסי או העלון בתקופות של בעיות בריאות, המסבירים את הגישה של אנ-איי להחלמה. דבר נוסף שיכול לעזור הוא לדבר עם חברי אנ-איי שעמדו במצבים דומים ולשאול אותם מה עבד עבורם. חונכות יכולה להיות כלי חיוני להבנת נושא זה ואחרים (למידע נוסף על חונכות ראו עלון מס' 11). אנו לא אנשי מקצוע ולאנ-איי אין דעה על נושאים רפואיים. אנו יכולים רק לשתף זה את זה בניסיוננו האישי. דברים שיתכן שתראו או תחוו בפגישות שלנו פגישות אנ-איי מגוונות והרבה דברים בפגישות נעשים באופן שונה בין ערים שונות, בין מדינות שונות, או אפילו במקום בו אתם גרים, בין ערב אחד לערב אחר בשבוע. יחד עם זאת, ישנם כמה דברים המשותפים לרוב הפגישות ברחבי העולם. פגישות הן בדרך כלל פגישות שיתוף או פגישות דוברים. פגישות שיתוף מאפשרות לחברים לשתף בתורם. פגישות דוברים מאפשרות לחבר או כמה חברים לשתף למשך זמן ארוך יותר. מבקרים וחברים חדשים מתבקשים להציג את עצמם בשמם הפרטי. בדרך כלל חברים חדשים מתקבלים בברכה עם חיבוק או לחיצת יד, ומקבלים מחזיק מפתחות לבן עליו רשום ברוכים הבאים. בהרבה מקומות נוהגים לסיים את הפגישה במעגל עם תפילה קצרה או קריאה מתוך ספרות אנ-איי. למרות שתשמעו תפילות בפגישות, התוכנית שלנו היא רוחנית, לא דתית. יש קבוצות שחותמות על דפי נוכחות או כרטיסי בית משפט, עבור אנשים שמבקשים זאת. אבל יש חברים וקבוצות מסוימות שבוחרים לא לעשות זאת. אם אתם צריכים שרות מהסוג הזה כדאי לברר לפני תחילת הפגישה כיצד נוהגת הקבוצה במקרים כאלה. רוב הקבוצות מחזיקות רשימת פגישות ולוחות זמנים של פגישות מקומיות אחרות. רבים מאתנו מבינים את אלוהים פשוט כאותו כוח ששומר אותנו נקיים. הזכות לאלוהים כפי שאתה מבין אותו היא מוחלטת וללא סייגים. בנוגע לשיתוף תוכנית אנ-איי מבוססת על "הערך הריפוי של עזרה הניתנת ממכור למכור אחר". מבקרים שאינם חברי אנ-איי מתבקשים לא לשתף בפגישות. אולם, ישנן קבוצות המאפשרות שיתוף קצר בחגיגות של תקופות ניקיון. מתוך התחשבות במגבלת הזמן של הפגישה, בדרך כלל, חברים מתבקשים לשתף רק פעם אחת. ברוב הפגישות נוהגים להגביל את זמן השיתוף ל-7 דקות או פחות. חברים מתבקשים להימנע מדו-שיח או קריאות ביניים במהלך הפגישה. זאת אומרת שאנחנו משתפים מניסיוננו ולא מגיבים לדברי חברים אחרים. חברים יכולים לנהל שיחות לפני או אחרי הפגישה. ישנן קבוצות המבקשות מחברים לא לשתף בפרטי פרטים על סמים או השימוש בהם, אלא להתמקד בשיתוף על ההשפעה של ההתמכרות וההחלמה על חייהם. באופן כללי מומלץ לחברים חדשים להתמקד בהקשבה, אך הם מוזמנים לשתף בזמן המוקצב לכך בפגישה. לחברים החדשים מומלץ להקשיב לחברים בעלי ניסיון שמשתפים, וכך לזהות מי עשוי להיות חבר או חונך פוטנציאלי או מישהו ממנו יוכלו לקבל הנחיה ותמיכה. מושגים שימושיים באנ-איי מכור - המונח שאנו משתמשים בו על-מנת להציג את עצמנו, כי בהתמכרותנו אנו רואים את הבעיה, ולא בסמים. הטקסט הבסיסי - ספר עם הרעיונות המרכזיים שלנו, הידוע בשם מכורים אנונימיים. פגישה סגורה - פגישה למכורים בלבד, או לאלה החושבים שאולי יש להם בעיית סמים. קבוצה - חברים המקיימים פגישת אנ-איי אחת או יותר באופן קבוע (ראה עלון מס' 2 הקבוצה). כוח עליון - כל כוח אוהב שעוזר לחבר או חברה להישאר נקיים ולחפש החלמה. עלונים - עלוני מידע על אנ-איי. חברים חדשים - חברים וחברות חדשים באנ-איי. פגישה פתוחה - פגישה פתוחה לקהל הרחב, כולל מתעניינים שאינם מכורים. נפילה - חזרה לשימוש בסמים לתקופה קצרה או ארוכה. שיתוף - לחלוק את ניסיוננו האישי בהתמכרות ובהחלמה. חונך - חבר מנוסה שנותן תמיכה והדרכה בשנים-עשר הצעדים (ראה עלון מס' 11 חונכות). משרת נאמן - חבר או חברת אנ-איי בעלי תפקיד שירות באנ-איי. טיפוח אווירה של החלמה בפגישות לכל קבוצה יש דרך משלה להתייחס לעניינים הקשורים לפגישה עצמה. אנו מעודדים אתכם לבדוק כל פגישה בעצמכם כדי לקבל מושג טוב יותר מה צפוי להתרחש בה. להלן תכונות בסיסיות המשותפות להרבה פגישות: ישנן פגישות בהן נוהגים לעשות הפסקה קצרה כדי לאפשר לחברים לדבר אחד עם השני, לשתות, ללכת לשירותים או לעשן. בפגישות ללא הפסקה אנו נוהגים לחכות עם הדברים הללו עד סוף הפגישה. אנו לא מרשים להכניס סמים או כלי עזר לשימוש לפגישות אנ-איי. אנו מגנים בנחרצות כל סוג של הטרדה, איום או התנהגות מפריעה, לפני, אחרי או במהלך הפגישות. כולל ניסיונות שכנוע לא רצויים, בתחום המיני, הרומנטי, הפיננסי, והדתי. פגישותינו נועדו לשתף החלמה בדרך אנ-איי. אם תרגישו מוטרדים או מאוימים, שתפו זאת עם מנחה הפגישה או אחד המשרתים הנאמנים. חברים שמאחרים לפגישה מתבקשים למצוא מקום ישיבה בשקט מבלי להפריע לאחרים. אנו מבקשים להימנע מלדבר אחד עם השני במהלך הפגישה. גם כשזה נעשה בלחש, זה מפריע לנוכחים בפגישה. שיחות טלפון והודעות טקסט גם מפריעות. אנו מבקשים לכבות או להשתיק את הטלפון הנייד או כל מכשיר אלקטרוני אחר. בהרבה מקומות, חיבוק הוא דרך מקובלת לברך אחד את השני באנ-איי. אם אתם לא מרגישים בנוח עם חיבוקים, אל תהססו לומר זאת. רוב החברים יגלו הבנה לכך. הפגישות שלנו שונות מבחינת גודל וסגנון. חלקן קטנות ואינטימיות, אחרות גדולות ורועשות. הדרך בה מתנהלת הפגישה והמונחים בהם משתמשים משתנים ממקום למקום. הכי חשוב, פגישותינו הן המקום בו אנו משתפים בניסיוננו, כוחנו ותקוותנו. אם אתם מכורים, המשיכו לבוא והשתתפו אתנו בהחלמה!

שבו או שכבו במקום נוח, ואם זה מרגיש טוב — עצמו את העיניים. קחו נשימה עמוקה דרך האף, ושחררו אותה לאט דרך הפה. הרפו את הכתפיים, את הלסת, את המצח. הרגישו את המשטח שתומך בגוף שלכם עכשיו — אין שום מקום אחר שאתם צריכים להיות בו. היום הזה נגמר. עשיתם את המיטב שיכולתם בו. מה שהיה קשה — אפשר להניח אותו עכשיו, ליד המיטה, עד מחר. חשבו על דבר קטן אחד שהייתם אסירי תודה עליו היום. תנו לנשימה להאט. כל נשיפה מרחיקה אתכם עוד קצת מהיום שחלף. אתם בטוחים. אתם לא לבדכם — יש עוד הרבה אנשים שעוברים בדיוק את מה שאתם עוברים, הלילה. מחר יבוא צעד נוסף. יום אחד בכל פעם. עכשיו — רק תנו לגוף להיכנס למנוחה.

מצאו מקום נוח לשבת או לשכב, ואם נעים לכם — עצמו את העיניים. קחו כמה נשימות עמוקות, ותנו לגוף להתרפות. דמיינו מקום שבו אתם מרגישים לגמרי בטוחים ורגועים — אמיתי או מדומיין, לא משנה. אולי זה חוף ים, יער שקט, חדר מהילדות, או מקום שרק אתם מכירים. הביטו סביב — מה אתם רואים? אילו צבעים, אילו צורות? הקשיבו — אילו קולות נמצאים שם? רוח, מים, שקט מוחלט? הרגישו — את האוויר על העור שלכם, את המשטח מתחתיכם. במקום הזה, שום דבר לא יכול לפגוע בכם. כאן אתם יכולים פשוט להיות — בלי לתקן, בלי להוכיח, בלי להילחם. תנו לעצמכם רגע כאן. היכולת ליצור את השקט הזה נמצאת בכם תמיד — לא רק במקום הזה, אלא גם כשתפתחו את העיניים. כשתהיו מוכנים, קחו נשימה עמוקה אחת אחרונה, ותחזרו לאט לחדר שבו אתם נמצאים.

שבו בנוחות, ותנו לכתפיים לרדת. קחו שלוש נשימות עמוקות, ותנו לגוף להתרפות עם כל נשיפה. דמיינו את עצמכם בעוד שנה מהיום — יציבים יותר, רגועים יותר, גאים במסע שעברתם. הביטו בעצמכם העתידי: איך הוא או היא עומדים? מה יש בעיניים שלהם? מה הם היו רוצים להגיד לכם, כאן ועכשיו? אולי המשפט הוא "תמשיך/י, את/ה בדרך הנכונה". אולי הוא "זה בסדר שקשה — זה לא אומר שאת/ה נכשל/ת". תנו למילים האלה להיכנס בכם לרגע. העצמי העתידי הזה לא רחוק ובלתי אפשרי — הוא בנוי מכל בחירה קטנה שאתם עושים היום. כשתהיו מוכנים, קחו נשימה עמוקה, ותביאו איתכם רגע אחד מהתמונה הזאת בחזרה להווה.

מצאו תנוחה נוחה, ועצמו את העיניים אם זה מרגיש טוב. קחו רגע להרגיש את הגוף שלכם כמו שהוא עכשיו. דמיינו שאתם נושאים תיק כבד על הגב — מלא באבנים. כל אבן היא דבר שאתם סוחבים: אשמה, כעס ישן, פחד, בושה. לא צריך לדעת בדיוק מה כל אבן — פשוט הרגישו את המשקל. עכשיו, בדמיון שלכם, הורידו את התיק מהגב לאט, והניחו אותו על הרצפה. אתם לא זורקים אותו לתמיד — רק מניחים אותו, לרגע, כדי לנוח. הרגישו איך הכתפיים מתרוממות בלי המשקל. איך הנשימה מתרחבת. זה בסדר להניח את התיק מדי פעם. הוא יחכה לכם אם תצטרכו לחזור אליו — אבל עכשיו, אתם יכולים פשוט ללכת בלעדיו, ולו לכמה רגעים. כשתהיו מוכנים, פתחו את העיניים לאט.

קחו נשימה עמוקה אחת, בכל מקום שבו אתם נמצאים עכשיו. דמיינו חפץ קטן — אבן חלקה, מטבע, חוט צמיד — משהו שאפשר להחזיק ביד. זה העוגן שלכם. בפעם הבאה שתרגישו מוצפים, תוכלו לדמיין אותו, או ממש להחזיק בו אם יש לכם אחד. תנו לעצמכם לדמיין שאתם מחזיקים אותו עכשיו. הרגישו את המשקל שלו, את הטמפרטורה, את המרקם מתחת לאצבעות. תזכירו לעצמכם: אני כאן. הרגע הזה יעבור. אני יכול/ה לעבור אותו. העוגן הזה לא פותר את הבעיה — הוא רק עוזר לכם להישאר נוכחים איתה, בלי לברוח ובלי לטבוע. קחו נשימה נוספת, ותנו לעצמכם לדעת: בפעם הבאה שתצטרכו את הרגע הזה, הוא יהיה כאן, זמין לכם.

עמדו או שבו בנוחות, והרגישו את כפות הרגליים, או הישבן אם אתם יושבים, נוגעים במשטח שמתחתיכם. דמיינו שאתם עץ. הגזע שלכם יציב, אבל לא קשיח — הוא יכול להתכופף ברוח בלי להישבר. מתחת לאדמה, השורשים שלכם מתפשטים עמוק ורחב — לתוך הימים שכבר עברתם, לתוך כל פעם שהחזקתם מעמד. דמיינו סערה עוברת — רוח חזקה, גשם. הענפים נעים, אולי אפילו רועדים. אבל השורשים מחזיקים. הם תמיד היו שם, גם כשלא הרגשתם אותם. איזה דבר מזין את השורשים שלכם? אולי זו תמיכה של אנשים, אולי זו תפילה, אולי זו פשוט הבחירה לחזור ולנסות כל יום. תנו לעצמכם להרגיש את היציבות הזאת לרגע — לא נוקשות, אלא שורשים. כשתהיו מוכנים, קחו נשימה עמוקה, ותחזרו לחדר שבו אתם נמצאים.

מצאו מקום נוח, ועצמו את העיניים אם זה מרגיש טוב. קחו נשימה עמוקה, ותנו לגוף להתרפות. דמיינו נקודת אור קטנה בתוככם — אולי בחזה, אולי במקום אחר שמרגיש נכון. האור הזה קטן, אבל הוא לא כבה אף פעם. גם בימים הכי חשוכים, הוא נשאר דולק. תנו לעצמכם להסתכל בו לרגע. הוא לא צריך להיות גדול כדי להיות אמיתי. חשבו על רגע שבו הרגשתם שאין תקווה — והאור הזה עדיין היה שם, גם אם לא ראיתם אותו. עם כל נשימה, דמיינו את האור הזה נושם איתכם — לא גדל בבת אחת, אלא פשוט ממשיך לדלוק, יציב. זה האור שהביא אתכם עד לרגע הזה. הוא ילווה אתכם גם קדימה. כשתהיו מוכנים, קחו נשימה עמוקה אחת אחרונה, ופתחו את העיניים.

שבו בנוחות, ותנו לנשימה להאט. דמיינו את עצמכם בגרסה מוקדמת יותר — אולי מהתקופה שבה הכל התחיל להיות קשה, אולי מרגע ספציפי שאתם זוכרים. הביטו בו או בה מרחוק, בעדינות, בלי שיפוטיות. מה הוא או היא הרגישו אז? כמה לבד? כמה מפוחדים? דמיינו את עצמכם של היום, ניגשים אליהם. מה הייתם רוצים להגיד להם? אולי "אני יודע/ת כמה קשה לך". אולי "זה לא יישאר ככה לתמיד". אולי פשוט "אני כאן איתך". אין צורך לתקן את הרגע ההוא, או להסביר אותו. רק להיות שם, בשבילם. הגרסה הזאת של עצמכם עשתה כמיטב יכולתה עם מה שהיה לה. והיא זו שהובילה אתכם עד לכאן. כשתהיו מוכנים, קחו נשימה עמוקה, והביאו איתכם קצת מהחמלה הזאת בחזרה להווה.

מצאו תנוחה נוחה, ותנו לכתפיים לרדת מעט. קחו נשימה עמוקה, ושימו לב איפה בגוף אתם מרגישים את הכעס עכשיו — בחזה, בגרון, בידיים. דמיינו את הכעס כגל בים. הוא עולה, מגיע לשיא, ואז — כמו כל גל — הוא בהכרח שוקע בחזרה. אתם לא הגל עצמו. אתם עומדים על החוף, וצופים בו. תנו לגל הזה לעלות בלי לברוח ממנו ובלי לקפוץ לתוכו. הרגישו את העוצמה שלו, ותזכירו לעצמכם: גם הגל הכי גבוה, שוקע בסוף. מה הכעס הזה מנסה להגן עליו? אולי כבוד, אולי גבול שנפרץ, אולי כאב ישן יותר. אין צורך לענות עכשיו — רק לשים לב שיש שם משהו שחשוב לכם. עם כל נשיפה, תנו לגל לשקוע עוד קצת. הוא לא נעלם לגמרי — הוא רק חוזר להיות ים שקט יותר. כשתהיו מוכנים, קחו נשימה עמוקה אחת אחרונה, ופתחו את העיניים.

שבו או שכבו בנוחות, ועצמו את העיניים אם זה מרגיש טוב. קחו כמה נשימות עמוקות, ותנו לגוף להתרפות. דמיינו את עצמכם בחדר. אולי זה מרגיש שקט מדי, או ריק מדי, ברגעים שהבדידות עולה. עכשיו דמיינו את הדלת נפתחת לאט — ואחד אחד, נכנסים לחדר אנשים שעברו בדיוק את מה שאתם עוברים. לא צריך להכיר אותם באופן אישי. הם פשוט יודעים, כי הם היו שם. הם לא באים לתקן אתכם או לייעץ. הם רק יושבים איתכם בחדר. הרגישו איך הנוכחות שלהם משנה משהו באוויר, גם בלי מילים. הבדידות לא נעלמת בבת אחת — אבל היא כבר לא מלאה באותה מידה. תזכירו לעצמכם: בכל רגע, במקום כלשהו, מישהו אחר מרגיש בדיוק את זה. אתם לא הראשונים, ולא לבד בזה. כשתהיו מוכנים, קחו נשימה עמוקה, ותביאו איתכם את התחושה הזאת בחזרה לחדר האמיתי שבו אתם נמצאים.

מצאו מקום נוח לשבת, ותנו לנשימה להאט. דמיינו שאתם מחזיקים דף ועט, וכותבים מכתב קצר — לא למישהו אחר, אלא לעצמכם. דמיינו את עצמכם כותבים את המשפט: "עשיתי כמיטב יכולתי, עם מה שידעתי אז". אין צורך להאמין בזה במאה אחוז כרגע. רק דמיינו את המילים על הדף. חשבו על דבר אחד שאתם עדיין נוקטים בו עמדה קשה כלפי עצמכם. דמיינו שאתם כותבים לידו: "זה היה קשה, וזה בסדר שטעיתי". סליחה עצמית אינה אומרת ששום דבר לא קרה, או שהכול היה בסדר. היא אומרת: אני מוכן/ה להניח את זה, כדי שאוכל להמשיך הלאה. דמיינו את עצמכם מקפלים את הדף, ומניחים אותו במקום שקט — לא זורקים אותו, רק לא נושאים אותו כל הזמן. כשתהיו מוכנים, קחו נשימה עמוקה, ופתחו את העיניים.